ככל שאני מעמיקה יותר ויותר בנושא ההתקשרות, ההתבוננות שלי על סיטואציות, סרטים, ספרים, בקליניקה ובחיים שלי מתחדדת ומשתנה.
השבוע ראיתי סרט שמאוד יכול להיות שאם הייתי רואה אותו לפני כמה שנים הייתי רואה סרט יפה קרוב ומרגש על אישה שמחפשת אהבה, הייתי רואה את המורכבות שיש בנו כששני בני אנוש שמגיעים ממקומות שונים ומנסים להתחבר. יכול להיות שהייתי נהנית מהסרט באותה מידה, אבל בעיניים התקשורתיות צפיתי בסרט אחרת.
בסרט "לאהוב פשוט" שמוקרן עכשיו בבתי הקולנוע אנו פוגשים בני זוג ותיקים שלחייהם נכנס קבלן שיפוצים ומטלטל את הזוגיות והבית. מעבר לסיפור שמעלה שאלות על אהבה, תשוקה, זוגיות וכל מה שקשור להן, זהו סרט שממש ממחיש איך יכולות להראות הגנות ודפוסים שנוצרים בנו בעקבות התקשרות שהיתה לא מספיק בטוחה בינקות ובילדות.
כולנו מסגלים לעצמנו מנגנוני הגנה כי תפקידם לעשות שיהיה לנו הכי בטוח במקומות שבהם היה לנו לא בטוח בכלל. בהרבה מקרים המנגנונים האלו באמת מאוד מאוד יעילים, אך עם זאת יכול להיות להם מחיר ביחסינו הבוגרים.
רבים מהמטופלים שלי לא מבינים למה כל כך מורכב להם בחיים ובעיקר במערכות יחסים. לכאורה, לא היתה שום טראומה דומיננטית, ובסך הכל הם באו מבית די ״נורמטיבי״. רבים מהם אף אומרים "היתה לי אחלה ילדות". אך רובנו לא לוקחים בחשבון את המקומות והרגעים בהם הרגשנו לא מספיק בטוחים. לא מספיק מוגנים.
זה לא צריך להיות אירוע מובחן ומאוד דרמטי. רובנו לא גדלנו בבתים פוגעניים ועם זאת יש לנו קשיים שלא ניתנים להסבר - ההסבר שלא היה לנו מספיק בטוח בבית או שלא לגמרי ראו אותנו, מעורר אי שקט אצל רבים מאיתנו, אבל זה באמת כך - גם בבתים "נורמטיביים", גם בילדות "טובה" ללא אירוע טראומטי קיצוני, חווינו חוויות שגרמו לנו להרגיש לא בטוחים, לא מוגנים ולעתים לא ראויים להכרה, לאהבה.
בסרט הנפלא הזה, ״לאהוב פשוט", ניתן לראות אילו הגנות יכולות להיווצר אצל ילדה שאמא שלה לא מקשיבה לה ולא מסתכלת עליה ברגעי משבר. יש ממש שתי סיטואציות בהן הכוכבת מנסה לדבר עם אמה: באחת האמא שוטפת כלים ובכלל לא ״רואה״ אותה ברמה העמוקה ובשנייה, בה גיבורת הסרט ממש בכאב ובכי, האמא שואבת אבק - "לא שומעת אותה".
אפשר ממש לראות כמה הגיבורה שהיא יפיפיה, חכמה, מעניינת ותקשורתית נעה בתוך ספירלה שמחפשת בכל דרך שיראו אותה ויקשיבו לה. מעניין אף לצפות בהקשר הזה במקצוע שהיא בחרה, מרצה לפילוסופיה, שבוחנת נושאים מהותיים כמו אהבה ותשוקה.
כדי לא לעשות יותר מדי ספויילרים, אתן עוד שתי נקודות מבט גם לגבי שתי הדמויות הגבריות שמשחקות בסרט:
גם כאן, אפשר לראות את דפוסי ההתקשרות והתגובה אליהם שמייצרת דפוס בבגרות. ממש מעניינת אותי הבחירה של התסריטאי להביא את האמהות של שלושת השחקנים בצורה שממש ממש משקפת את מערכת ההתקשרות ביניהם. אמא של אחד הגברים היא אלכוהוליסטית והאמא של השני - כל הזמן ברחמים עצמיים. גם מהמקום הזה מעניין לראות אילו הגנות ודפוסים נוצרו אצל שני הגברים ומה קורה כשגיבורת הסרט עם הגנותיה פוגשת את הגברים עם הגנותיהם.
דפוסי ההגנה שלנו פוגשים אותנו בכל שדה בחיים - בזוגיות, בהורות, בקריירה ומול חברים וקולגות. כאשר דפוסי ההגנה האלה "מפריעים" לנו, אנחנו בדרך כלל נגיע לטיפול מתוך שאיפה "לשנות" אותם או אפילו "למחוק" אותם, אך למעשה העבודה האמיתית שלנו בטיפול היא להכיר אותם לעומק, להודות להם שהם שם להגן עלינו, ומתוך מודעות להוסיף לחיינו עוד אפשרויות בחירה חדשות ועוד אסטרטגיות.
אם בא לכם להבין עוד על קווי האופי והדפוסים שלנו בהקשר התקשרותי מוזמנים לפודקאסט שלי וגם למאמר באותו נושא
ומוזמנים לצפות בסרט "לאהוב פשוט" ולספר לי אם אהבתם.