המלצה על ספר: כל יום בולע שמש מאת שולה מודן

אני רוצה להמליץ לכם על ספר מיוחד ונפלא שממש נגע בי. הספר "כל יום בולע שמש" מאת שולה מודן הוא ספר על מפגשים ליליים בין שני בני אדם שספק אם היו נפגשים או משוחחים בנסיבות אחרות. גיבורת הספר מאושפזת בבית החולים בשל מחלה ולילה אחד היא מרגישה צורך לברוח מבית החולים. היא מתיישבת על ספסל ולצידה מתיישב אדם שהיא מבינה שהוא הומלס. הספר עוסק כולו במפגשים הליליים ביניהם. לאט לאט הם מספרים זה לזו את סיפורי חייהם וחושפים את השונה והדומה בין שני בני אנוש. 

מעבר לזה שהספר כתוב בצורה יפה ושנונה, הוא עוסק בקשר אנושי מפתיע, הוא מפגיש אותנו עם המורכבות והשוני וגם עם המשותף לבני האדם שחיים באותה מדינה, וכל אחד ואחת מהם כאילו חי במציאות או בארץ שונה. 

הרגשתי שהספר הזה, או יותר נכון המפגשים בין שתי הדמויות האלו, הוא ממש פרפרזה על חדר הטיפולים. יכולתי ממש לראות איך גיבורת הספר שהיא חולה שמאושפזת תחת בידוד מייצגת אותנו המטפלים, שנושאים בתוכנו הרבה כאב מהחיים שלנו ופוגשים בחדר הטיפולים מטופלים שהם כל כך שונים מאיתנו מצד אחד וכל כך דומים לנו בכל כך הרבה מובנים אחרים. 

כמה רגעים אנושיים ומרגשים יש בקליניקה כשהמטופלים שלנו מלמדים אותנו דברים חדשים וגורמים לנו להתרגש מהמשאבים שלהם. כמה רגעי כאב יש בנו ובהם כשהם ״נופלים״ לדפוסים הישנים, כשיש משברים ורגעי רגרגסיה בתהליך, ואיך לפעמים אנחנו לא מצליחים לתפוס למה ״הוא לא פשוט מפסיק עם ההתמכרות הזו" או למה ״היא פשוט לא מצליחה להפסיק לפגוע בקרובים אליה". 

בסופו של יום אני מאמינה שמה ששומר עליי כמטפלת זה שאני מזכירה לעצמי שכולנו פצועים וכואבים!!!!!

שהלב שלנו נפתח ולפעמים מתאכזב או נפגע, שגם אם אנחנו כל כך מושקעים בתהליכים, לפעמים זה פשוט לא הולך או שזה קורה בצעדים ממש ממש קטנים. 

שולה מודן, שכתבה את הספר, היא סופרת ועורכת וגם פסיכותרפיסטית, כך שאולי החיבור של המפגש האנושי לעבודתנו בקליניקה אינו מקרי. 

בשורה התחתונה, בקליניקה, כמו בספר הזה אנחנו נפגשים, שתי נפשות, למפגש שיש בו שונה, דומה, מורכב, מרגש ועוד כל כך הרבה. וזה מה שכל כך ריגש אותי בספר הזה.

ממליצה לכן ולכם לקרוא אותו גם.