סרט חובה בנושא התקשרות וריפוי: "בוב טרבינו עשה לך לייק"

פצע התקשרותי הוא אחד הכואבים.

פצע התקשרותי הוא פצע בו ההורה שאמור היה לשמור ולהגן עלינו היה במקרה הקל לא מותאם ובמקרה הלא קל פוגעני.  

Photo by LEV

פצעים התקשורתיים גורמים לנו לסגל הרבה סוגים של הגנות, אחת ההגנות הגדולות ביותר היא היפוך תפקידים - ילד שבמקום להיות ילד הופך להורה, וההורה, במקום להיות אחראי בוגר ומתפקד הופך להיות ברמה הרגשית ולפעמים גם הפיזית ילד.

אני רוצה להמליץ לכם על סרט שעוסק בדיוק בפצע הזה, וגם בדרכים לרפא אותו כל פעם קצת. זה סרט שממש שבה את ליבי ונגע עמוק, סרט לכאורה "קטן" אבל עטור פרסים, עם שחקנים נפלאים וסיפור שמבוסס על סיפור אמיתי.

מי זה בוב טרבינו?

בסרט "בוב טרבינו עשה לך לייק" אנחנו פוגשים את לילי, בחורה צעירה אשר מנסה ללא הרף לרצות את אביה, איתו גדלה, וכשהוא מפסיק לדבר איתה היא נכנסת למצוקה גדולה ובצעד נואש מחפשת אותו בפייסבוק. היא מגיעה למישהו אחר באותו שם של אביה, בוב טרבינו, ומכאן מתחיל סיפור של ידידות וחברות נדירה: לילי ובוב עוברים יחד דרך, כל אחד בסיפור האישי הכואב שלו.

אני יותר ממליצה לראות את הסרט המופלא הזה. אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לתאר לכם את המשחק הנהדר של שני השחקנים הראשיים, ברבי פריירה (שנגעה בכל נים בגופי) וג׳ון לגוויזאמו, שאני מאמינה שרובכם תכירו ותזהו את פניו.

הפצע ההתקשרותי מול הריפוי

הסרט נוגע בשתי נקודות שאני עוסקת בהן ברמה היום יומית שלי כמטפלת וכמרצה: הפצע מול הריפוי.

אני מאמינה גדולה שניתן לרפא פצעים התקשורתיים

אני מאמינה שאי אפשר לרפא את הפצע עצמו, מעטים ההורים שמצליחים לעשות תיקון עם הילדים שלהם (יש כאלה, אבל אנחנו עדיין באחוזים מאוד קטנים). לצערי, הרוב הגדול שמסתובב בעולם, הם ילדים שמנסים שההורים שלהם יתקנו, יבינו שהם היו לא מותאמים או פגעו או כשלו ויקחו אחריות מלאה. אני מאמינה שכל עוד קיים היפוך התפקידים בצורה נוקשה התיקון לא יכול להתרחש באופן מלא.

עם זאת, אני מאוד מאוד אופטימית ואני מאמינה שאפשר לתקן ולרפא - לא על ידי ההורים שלנו, אלא על ידי הרבה אנשים בחיינו, כל פעם קצת. כדאי לנו לוותר על הריפוי הגואל מצד הורינו, הוא לא יקרה לעולם, הפצע ההוא ישאר פצע, אך עם זאת, אסור לנו לוותר על מלא מלא תיקונים קטנים, בינוניים ואפילו גדולים ומשמעותיים שנוכל להשיג באמצעות אנשים בחיינו - בני זוג, חברים, ידידים, ואפילו דמויות שרק ביקרו בחיינו לזמן קצר.

בסרט הזה אנחנו רואים כמה לילי, אישה שהיתה ילדה לא אהובה, מחכה כל חייה שאבא שלה יאהב אותה ומתוך המקום הזה לא מצליחה לחיות את החיים שכל כך מגיעים לה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהמתנה שלילי נותנת לבוב, חברה החדש, אבל אני אשאיר לכם להישאר סקרנים.

תיקונים קטנים גדולים

לילי זוכה לקבל תיקון משמעותי מאיש לגמרי זר, היא מצליחה לעמוד מול אביה ולהיות שוב ילדה שדורשת את אביה, ובהמשך מאפשרת למישהי להיות לה לחברה.

פצע התקשרותי הוא כואב במיוחד, ותיקונים, גם אם הם לא מדמויות ההתקשרות שלנו, הם מתנה לכל החיים: עלינו רק לתת להם להיות חלק, לאפשר אותם ולסמן אותם חזק חזק בלב שלנו.

חפשו את הסרט הזה בטלוויזיה שלכם, ושבו לראות אותו.

ליתר בטחון תניחו לצידכם חבילת טישו

אם אהבתם, אשמח שתכתבו לספר לי

.צפייה נעימה,

דנה.