בכל פעם מחדש משמח ומרגש אותי כשהטיפול והקליניקה מגיעים לפריים טיים.
"טיפול לילי", סדרה חדשה שעלתה ב-"יס" בכיכובו של יוסף סוויד, שמה על השולחן ומיד בהתחלה את הפצעים והמשברים בחיי המטפל עוד לפני שהוא נפגש עם המטופלים שלו וחווה את המורכבות בחייהם.
בדרך כלל, בסדרות כמו "בטיפול" ועוד, דפוסים, כאבים ושיקופים של חייו האישיים של המטפל נחשפים בהדרגה. בסדרה הזו אנחנו מתחילים מנקודת מוצא של משבר ואובדן גדול בחיי המטפל: אישתו נפטרה לאחרונה ממש, הוא נותר עם ילדה קטנה וילד מתבגר ונאלץ לעבור לטפל בלילות בלבד.
לצד כל אלו, מדובר במטפל ערבי שהיה נשוי ליהודיה וילדיו נאלצים להתמודד לא רק עם האובדן והשבר אלא גם עם זהותם שהיא "חצי חצי" בחברה הישראלית.תוך כדי המשבר הגדול, שעוד פרטים לגביו נחשפים מפרק לפרק. אנחנו פוגשים דמות של מטפל שנמצא בעין הסערה, קרוע בין כל האנשים שצריכים אותו - הילדים, הבית, המטופלות והמטופלים, כשהכאב, האבל ותחושות האשם שלו על מות אישתו נדחקים תחת כל השאר אבל מפעילים הכל.
המטופלות והמטופלים בסדרה מרתקים ומדהימים לא פחות ומספקים רגעים נדירים של דיאלוג טיפולי, של שתיקות טיפוליות, הדהודים והבעות - כל מה שמרכיב את הדבר המורכב שהוא יחסי מטפל- מטופל.
מעבר לכך שזו סדרה מומלצת ממש, שהצילום, המשחק והכתיבה נפלאים ומרגשים, זה גרם לי לחשוב עלינו כמטפלים פצועים, כמטפלים שבעצמם עוברים משברים. אולי הנושא הזה מהדהד במיוחד לאור השנה האחרונה. כמו המטופלים שלנו גם אנחנו פוגשים כאב, קושי, אובדן, חרדה, ייאוש ומשבר גדול. כל אלו מגיעים איתנו לקליניקה ופוגשים את המשברים, הכאבים והקושי של המטופלים שלנו.
בעיני, זה כמובן בלתי נמנע, זה מה שהופך אותנו למטפלים אנושיים, אבל זה דורש מאיתנו תעצומות, טיפול, הדרכה, התבוננות, משאבים והרבה תמיכה - כדי שנוכל גם השנה, גם בתקופות משבר, להיות שם עבור אחרים בלי לשכוח לטפל בעצמנו.
רוצו לצפות בסדרה "טיפול לילי", ואם צפיתם כבר,
שתפו אותי
דנה.
Comentarios