top of page
  • Dana Keissary

הבתולות - ספרו החדש של אלכס מיכאלידס מחבר "המטופלת השקטה"

הבתולות הוא ספרו החדש של אלכס מיכאלידס, מחבר רב המכר "המטופלת השקטה".

מי שאהבו את ספרו הראשון יכולים פשוט לרוץ לקנות ולקרוא. למי שעוד לא מכיר את אלכס מיכאלידס ולמי שרוצה לקרוא על הספר החדש, הנה כמה רשמים שלי ממנו:

הבתולות הוא סיפור על מריאנה, מטפלת קבוצתית אשר חוזרת לקולג' בו למדה בקיימברידג'. באותו קולג' לומדת גם אחייניתה ומתרחש בו רצח אשר מריאנה נקלעת לחקירתו. לאורך הספר הסיפור האישי של מריאנה מסתבך בתוך סיפור הרצח ומה שמתרחש בקולג'. כבר בפרק הראשון אנו נחשפים לסיבה שבגללה מריאנה בחרה להיות מטפלת - היא איבדה את אימה בגיל בלתי נתפס ואביה ״ניזוק ללא תקנה בילדותו״. אני מציינת זאת הן משום שבהרבה מקרים אנו מגיעים להיות מטפלים מתוך הפצע האישי שלנו, והן משום שהרקע של הורינו וטראומות הילדות שלנו משפיעים מאוד על דפוסי ההיקשרות שלנו (ושל הדמויות בספר).


היקשרות הוא נושא שתופס את תשומת ליבי בקליניקה ובחיים כבר שנים רבות. אחת הנקודות המשמעותיות ביותר שמעניקות לנו היקשרות בטוחה הוא מבט טוב, אוהב, קרוב ומקבל. מבט מאשר, דרכו אנו מגבשים את תחושת העצמי שלנו, דרכו מהדהדות אלינו תחושות שאנו אהובים, רצויים, יפים חכמים. במקרה ההפוך של מבט קר, מנוכר, מנותק או מלא זעם, משתקפות אלינו תחושות דחייה ונטישה, תחושות של חוסר מוגנות והדהוד לכך שאנו לא מקבלים הכרה, לא אהובים, לא רצויים ולא חכמים.


על פי רוב, מה שמשתקף אלינו במבט של הדמויות שגידלו אותנו - ישפיע עמוקות על הדרך בה נראה ונתפוס את עצמנו כבוגרים.


המקרה של מריאנה הוא מקרה מורכב עוד יותר משום שהוא מביא דוגמא של היעדר מבט - כשלא מסתכלים עלינו בכלל. זהו הסיפור של מריאנה, שלא הביטו בה. הספר עובר דרך סוגיות מרכזיות בחיי המטפל כמו למשל העברות נגדיות ובתוכן העברות נגדיות סומטיות, שהן חלק מאוד משמעותי מנקודת המבט התרפויטית שלי, כמטפלת בפסיכותרפיה גופנית. אני תמיד נרגשת לפגוש את המושגים הללו בספרות ובתרבות, ולא רק בספרות מקצועית. העברה נגדית מתוארת בספר על ידי העברה נגדית סומטית בצורה נפלאה ופשוטה:

״מריאנה הייתה חייבת להקשיב לכל הרגשות שפוסקה תיקשר אליה באופן בלתי מודע. בהקשר טיפולי, הרגשות האלה נקראים העברות נגדיות; והן חשפו בפניה את כל מה שהיא היתה צריכה לדעת על האיש הזה, מיהו - ומה הוא הסתיר. כל עוד היא אינה מערבת בכך את הרגשות שלה עצמה, דבר שלא היה קל, כמובן. כשהם צעדו היא ניסתה להקשיב לגופה, ויכלה להרגיש במתח הגובר- לסת נוקשה, שיניים מהודקות בנשיכה, היא הרגישה תחושת בעירה בבטנה, דקירות בעורה - שהיא קישרה לכעס. אבל הכעס של מי? שלה? לא - זה היה הכעס שלו״ דבר נוסף ועצמתי שמופיע לאורך כל הספר הוא ההתבוננות על שני הצדדים שיש בכל מעשה אלימות - צד התוקף וצד הקורבן. לאורך הספר נשזרת ההיסטוריה של התוקפן, שמאפשרת ״להבין״ במידה מסוימת את מעשיו לצד הכאב הבלתי נסבל של הקרובות והקרובים אליו.


אלמנט חשוב נוסף שמופיע בספר הוא נושא ההדרכה המקצועית ומערכת היחסים בין מריאנה למדריכה שלה.

מי שמכיר אותי ואת העבודה שלי יודע שאני פריקית של הדרכה, שאני נמצאת בהדרכה על בסיס קבוע ומאמינה שהערך של הדרכה לא פוחת כשאנחנו ״ותיקים״ או מטפלים "מנוסים". במהלך העלילה, רות, המדריכה של מריאנה עוזרת לה לעשות הקשרים בין מה שקורה בחייה כרגע, למה שקרה במשפחת המקור שלה ובזוגיות שלה. יש ציטוט בספר בו מצליח הסופר להעביר במילים פשוטות את הערך של הדרכה:


״המדריכה היועצת משחקת תפקיד חשוב בחיי הפסיכולוגית - מריאנה היתה מדווחת לה על המטופלים שלה, על הקבוצות; ורות עזרה למריאנה לנתק את הרגשות שלה, ולהפריד בין רגשות המטופלים לרגשות שלה; דבר שלא היה תמיד קל. ללא פיקוח, המטפלת עלולה בקלות להיות מוצפת ולהיסחף מבחינה רגשית על ידי כל במצוקה שהיא הכילה. והיא עלולה לאבד את האובייקטיביות החשובה כל כך לעבודה היעילה״. למרות ההתייחסות החשובה לנושא ההדרכה אני לא יכולה להתעלם מכך שמערכת היחסים שמוצגת בספר היא מערכת יחסים מורכבת מאוד שנוגעת בנושא של אתיקה ויחסים מקבילים. במהלך העלילה נרמז לנו שהמדריכה של מריאנה היתה המנחה שלה בעבר וכן היתה המטפלת שלה ושל חבר קרוב שלה. עבורי זה איתות לנושא שאני מדברת עליו המון והוא הנושא של יחסים מקבילים אשר לפיו לא מומלץ (בלשון המעטה) ולא אתי שמי שאנו הולכים אליו להדרכה יהיה מי שטיפל בנו או לימד אותנו בעבר. להרחבה על נושא יחסים מקבילים אני ממליצה לקרוא כאן, ובלי כל קשר, אני ממליצה מאוד על הספר המרתק והנפלא הזה של אלכס מיכאלידס, וסקרנית ומצפה כבר לספרו הבא. אם קראתן.ם כבר את הספר - אשמח מאוד לשמוע מה חשבתן.ם. "הבתולות" מאת אלכס מיכאלידס, בהוצאת ידיעות ספרים,פן (2021)


Comments


bottom of page