כפי שכבר הבנתם, אני אוהבת מאוד לקרוא ולצפות בסרטים וסדרות, ולא פחות מכך אני אוהבת למצוא בהם קשר ודיבור על עולם הנפש, הטיפול ועוד.
הפעם אני רוצה להמליץ על ספר שמאוד נהניתי לקרוא וגם מצאתי בו המון מעבודתי בקליניקה.
"צ׳לו לארוחת בוקר" מאת אילן עמית הוא ספר פרוזה רגיל לכאורה, אבל עבורי הוא ממש כמו סיפור מקרה מתוך הקליניקה, מתוך חייהם של לוחמים הסובלים מפוסט-טראומה ומסתובבים בעולם כשמערכות היחסים שלהם, וחייהם בכלל מושפעים לעומק.
במרכז העלילה של הספר, שני חברים, עמוס ויגאל, אשר שירתו יחד בצבא ועובדים יחד, ושניהם סובלים מפוסט טראומה שמקורה בשירותם הסדיר. הסיפור נכתב עשרות שנים אחרי ומביא במילים את המחיר שמשלמים לוחמים, לוחמות ובני ובנות משפחתם.
מלבד פרק אחד בספר, השירות הצבאי מוזכר במשפט פה משפט שם, ולמרות זאת ברור כמה המחיר יקר ואיך הטראומה משפיעה על עומק החיים. כמעט כל נושא בספר מחזיק בתוכו פוסט טראומה: מערכת היחסים של שני החברים-לוחמים, מערכות היחסים הזוגיות שלהם, מערכת היחסים בין ארבעתם, וכמובן מערכת היחסים ההורית של זוג אחד עם שני הבנים.
אבהות, מחלות, חלומות, זכרונות, והתנהגות יומיומית שעלולה להתחפש למיליון דברים - בשורה התחתונה מקור הדברים הוא פוסט טראומה של לוחמים.
מבלי לעשות יותר מדי ספויילרים, צ׳לו לארוחת בוקר הוא ספר ישראלי שאלמלא הייתי מטפלת יום-יום, כבר שנים, בלוחמים ובבני המשפחות שלהם אולי הייתי חושבת שהוא ספר על חברות בין שני גברים, בנות זוגם ועל החיים פה, במדינת ישראל. אבל זה ספר על פוסט-טראומה.
הספר הזה מזכיר בעיני משהו חשוב: במדינת ישראל יש כל כך הרבה עמוסים ויגאלים סביבנו, גברים רגילים לכאורה שאף אחד לא רואה עליהם שהם נושאים פצעים מהעבר, ומה שכואב עוד יותר הוא שהם בעצמם לא מבינים למה יש להם מחלות מסויימות, למה הם מתנהגים לילדים שלהם במצבים מסויימים בתוקפנות או בניתוק, ולמה הזוגיות שלהם מתאפיינת בחוסר אמון וקשיים אחרים ולמה חייהם רצופים מאבק, הישרדות וקשיים רבים.
פוסט טראומה אשר אינה מטופלת, אינה מעובדת ונגררת במשך שנים עשויה להתבטא בכל מיני אופנים בחייהם של לוחמים ולוחמות ובמערכות היחסים שלהם, כמו למשל: - בעיות וקשיים בשינה - התפרצויות זעם בלתי מוסברות (או כאלה שנראות לא קשורות ולא מידתיות) - תקשורת לקויה במערכות יחסים וקושי כללי במערכות יחסים - חוויה של הישרדות ומאבק בחיים - התמכרויות - רגישות לרעש, צפיפות וריחות - מחלות וכאבים פיזיים לא מוסברים - פחד מאינטימיות, קשיים באינטימיות - מצבי רוח משתנים - עשיית יתר - ספורט, עבודה, סקס - הימנעות, דחיינות, חוסר אנרגיה, חוסר עשייה ועוד ועוד ועוד
חשוב מאוד לציין כי במקרים אלו בני המשפחה - בני הזוג, הילדים, סובלים לא פחות ולפיכך המודעות לעצם האפשרות שמדובר בפוסט-טראומה והפנייה לטיפול חשובים כל כך ויכולים לעזור באופן עמוק ומהותי לאיכות החיים של לוחם או לוחמת וכל בני הבית.