תמרורי אזהרה בחדר הטיפולים - מהם יחסים מקבילים?

בשנה האחרונה עלו לכותרות מספר פרשות של ניצול מיני והטרדה בידי מטפלים ובמסגרת טיפולית.

מטפלים רבים כמוני ומטופלים רבים נחרדים והמומים בכל פעם מחדש כשפרשה כזו נחשפת, כשמיניות בין מטפל.ת למטופל.ת מגיעה לחדשות.

תופעה נוראית זו משחירה את תחום הטיפול כולו, מנפצת את כל חוקי האתיקה באחת, פוגעת באמון במטפלים ובמטפלות ובעיקר פוגעת במטופלים ומטופלות בדרך שאי אפשר לתאר במילים. לצערי, מיניות בחדר הטיפולים היא רק קצה הקרחון וישנם כשלים אתיים רבים אחרים, אשר חלקם הגדול אינם מודעים או מרגישים פחות ברורים ומובהקים לעומת מיניות, ועלינו להיות מודעים גם להם.

מטפלים, מטפלות והקוד האתי מטפלים ומטפלות חתומים על קוד אתי, אשר נועד לשמור על המטופלים ועליהם. מאחורי הקוד האתי למטפלים עומדת ההנחה כי מערכת היחסים בין מטפל למטופל היא אינה שוויונית. מתוך כך עלולים להיווצר כשלים וניצול (גם לא במודע ולא בכוונה) רבים ומגוונים. על כן, מוטלת על המטפל האחריות ליצור בהירות במערכת היחסים ולהחזיק בעמדה זו, לפני הטיפול, בזמן הטיפול ולאחר הטיפול.

בכל מקצועות הטיפול חל איסור ברור למטפל או מטפלת לנהל מערכת יחסים, שאינה טיפולית, עם מטופלת או מטופל. ברצוני להדגיש - לא רק שאסור לנהל מערכת רומנטית או מינית עם מטופלת או מטופל, אסור לנהל מערכת יחסים מעבר ליחסים הטיפוליים בכלל. בעגה המקצועית ובקוד האתי קוראים לזה: יחסים מקבילים או מערכות יחסים מקבילות. מהם יחסים מקבילים? "יחסים מקבילים/כפולים מתייחסים למצב בו איש המקצוע מקיים במקביל לקשר המקצועי עם לקוח, קשרים נוספים השונים במהותם מהקשרים המקצועיים. הקשרים יכולים להיות מקצועיים שונים עם אותו לקוח (מטפל ומדריך לאותו מתמחה) או עירוב של יחסים מקצועיים ולא מקצועיים (קשרים חברתיים, עסקיים ועוד). קשרים אלו יכולים להיווצר לפני הקשר המקצועי, במהלכו או לאחר סיומו." יהודית אכמון כלומר, יחסים מקבילים יכולים להיות יחסים מקצועיים או אישיים בנוסף למערכת היחסים הטיפולית וכמו כן, יחסים אלו נחשבים מקבילים ואסורים גם אם התקיימו לפני הקשר הטיפולי, במהלכו או אחריו. זו נקודה חשובה מאוד. דוגמאות ליחסים מקבילים אישיים

• מטפל שהוא חבר או מכר של המטופל (כולל הורים באותה כיתה, ועוד)

• מטפל שהוא קרוב משפחה של המטופל

• מטפל שהוא מדריך מקצועי של המטופל

• מטפל שהוא מורה של המטופל

מטפל לא יכול לקבל אליו לטיפול: חברים, קרובי משפחה, מכרים ממסגרות קהילתיות או אישיות, מודרכים, סטודנטים וכו'.

דוגמאות ליחסים מקבילים מקצועיים:

• מטופל ומטפל שמקיימים או קיימו קשר עסקי מקביל: למשל, מטופל שהוא טכנאי מזגנים, איש מחשבים, גנן של המטפל או נותן לו שירות כלשהו

• יחסים מקצועיים מקבילים עם גורמים הקשורים למטופל: טיפול פרטני בשני בני זוג, טיפול בחבר או בן/בת משפחה של המטופל וכו'

שמירה על איסור יחסים מקבילים היא הבסיס הכי חזק ששומר על קליניקה מוגנת ובהירה, ומאפשר לנו, המטפלים לייצר מרחב בטוח למטופלים שלנו.

חשוב לציין כי כל חריגה, ולפעמים גם הקלה ביותר מכלל זה היא מדרון חלקלק, שגם אם אינו מגיע למיניות במערכת יחסים טיפולית, פוגע במטופל ובתהליך. מודעות המטופל ואחריות המטפל למעשה, האחריות כאן היא של המטפל.ת משום שרוב המטופלים לא מודעים למונח יחסים מקבילים, לא מודעים לחשיבות הקוד האתי ולמה שעומד מאחוריו, וכמו כן, לא מודעים להשפעה על איכות הטיפול והמוגנות - ולמחיר שגובה ההפרה של האתיקה המקצועית. עלינו לזכור שמטופלים ומטופלות מגיעים עם כל מיני דפוסים וחלקם לא יחושו בהפרת הגבול או גם אם יחושו לא יוכלו ולא ידעו לדבר על כך ולהעלות זאת. לכן האחריות כאן היא אחריות המטפל.ת.

שאלות שעלי לשאול את עצמי לגבי הטיפול שלי

עד לנקודה זו הזכרתי בעיקר יחסים מקבילים מובהקים שההגדרה שלהם היא שחור-לבן, אך יחסים מקבילים יכולים להגיע גם בדרכים יותר "אפורות" ופחות ברורות. מאחר שיחסים מקבילים יכולים להרגיש לגמרי "טבעיים" ורצויים או לא בהכרח מודעים ניסחתי מספר שאלות שמטופלים יכולים להיעזר בהן ולשאול את עצמם לגבי הטיפול בו הם נמצאים:

• האם המטפל שלכם מקבל לטיפול קרובי משפחה או חברים קרובים שלכם?

• האם אתם "עושים מחוות" למטפל שלכם - ממליצים עליו בפייסבוק, מסבירים לו איך לעשות שיחה בזום או כל שירות אחר?

• האם המטפל שלכם משתף אתכם בחיים הפרטיים שלו (הכוונה היא ברמה שהיא מעבר למקרים בודדים פה ושם)?

• האם נקלעתם למצב כלכלי בו אינכם יכולים לשלם עבור הטיפול, והמטפל מציע לטפל בכם ללא תשלום?

• האם המטפל שלכם ביקש.ה מכם רשות לכתוב עליכם לצרכיו האישיים והמקצועיים? (גם אם שינה את שמכם, גילכם ומינכם - זה עשוי עדיין להיחשב פגיעה במוגנות ובסודיות).

• האם לא נוח לך לדבר על מיניות בחדר הטיפולים? האם לא נוח לכם לדבר על החלק האיניטימי בחייכם, על קושי באינטימיות, על היחס שלכם למיניות, על ההיסטוריה המינית שלך, על התשוקות העמוקות או הפנטזיות שלכם ועוד?

• האם יש נושאים שאת או אתה מתביישים להעלות מול המטפל.ת שלך? האם אתם חשים שאם תספרו משהו למטפל (לאו דווקא מיני) הוא יחשוב עליכם דברים שאתם לא מעוניינים שהוא יחשוב עליכם? האם אתם נמנעים להביא נושאים שמטרידים אתכם?

• והכי חשוב - האם יש לכם תחושה פנימית, תחושת בטן, משהו שאתם לא יכולים להסביר, אבל מרגיש לכם לא נכון, או לא נעים, האם אתם לא מרגישים בנוח לשתף בכך אנשים אחרים ו/או את המטפל עצמו?

מטופלים ומטופלות, התהליך הוא שלכם זיכרו, אתם הכי חשובים, הצרכים שלכם, התחושות והרגשות שלכם נמצאים במרכז בתהליך. למטפל.ת יש אחריות מקצועית כלפיכם. אם אתם חשים שמשהו מכל אלה לא קורה, שמשהו מרגיש מעורפל, לא ברור או לא בטוח, דברו על זה עם אדם קרוב, התייעצו עם איש מקצוע.

סימנים שיכולים להעיד כי "משהו" לא כשורה יכולים בהחלט להיות רגשיים או פיזיים: תחושת בטן לא טובה, כיווץ ודריכות, בלבול, הימנעות או בושה לספר על הטיפול או על המטפל שלכם לקרובים שלכם, וכמובן - נורת אזהרה מאוד חזקה - התחושה שאתם חולקים סוד עם המטפל.ת שלכם. כל אלו נורות אזהרה חשובות ממש.

מטפלים ומטפלות, לכו להדרכה

הדרכה מקצועית על בסיס קבוע שומרת עליכם ועל המטופלים שלכם. היו עירניים לנושאים "אפורים" הקשורים ליחסים מקבילים. שימו לב, אם יש נושאים שאתם נמנעים או לא נעים לכם או בוחרים להסתיר מהמדריך שלכם, אם יש מטופלים שאתם לא מביאים להדרכה, מטופלים שאתם יותר רגישים אליהם, מטופלים שאתם עושים להם הנחה או נותנים להם יותר זמן מבלי להבין לעומק למה. כשלים אתיים הם חלק מכל תהליך טיפולי

הם עשויים לקרות בכל שלב ובכל רמת ניסיון. הרעיון הכללי הוא לא להימנע מהם, אלא לעבוד עליהם על בסיס קבוע, עם הדרכה צמודה וללא הפסקה. בתהליך טוב ומקצועי - כשלים אתיים (כמובן אם לא פרצו את גבולות האנושיות) יכולים גם להעצים את המטופל ואת התהליך, אם הם מעובדים ומדוברים באופן גלוי וישר. הם עשויים להביא תיקון וריפוי במקרה בו הכשל לא היה חמור והמטפל.ת לקחו אחריות והביא אותו לשיח עם המטופל.ת. אני מזמינה אתכם.ן לפנות אלי להתייעצות מקצועית כשעולה חשש שישנם כשלים אתיים ביניכם לבין מטופל.ת. אשמח לסייע, לפתור ולעבד את הכשלים בצורה מקצועית, נקייה ולא שיפוטית.