בתכנית "שלושה שיודעים" בכאן תרבות ראיינו לאחרונה את ד"ר רועי אסטליין, חבר בסגל הבכיר של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ראש התכנית לטיפול זוגי ומשפחתי ומנהל המעבדה לחקר ההורות הזוגיות והמשפחה באוניברסיטה. נושא הראיון היה מחקר חדש בו נחקרו זוגות בהם אחד מבני הזוג סובל מPTSD על רקע צבאי ונבדקה ההשפעה על הזוגיות ועל רמות אי ודאות בקשר זוגי שכזה.
ד"ר אסטליין סיפר שהמחקר נעשה במסגרת תזה של סטודנטית לתואר שני בשם עדי לביא אשר התעניינה במיוחד בזוגות כאלו ובאופן בו הפוסט-טראומה הצבאית של אחד מבני הזוג משפיעה על הזוגיות. מחקר זה הוא ראשון מסוגו ונבדקו במסגרתו 60 זוגות הטרוסקסואליים בהם הגבר סובל מפוסט-טראומה (PTSD) על רקע צבאי. מטרת המחקר היתה לבדוק מה אופן ההשפעה של ההתמודדות עם פוסט-טראומה על הזוגיות וכיצד הפוסט-טראומה משפיעה על תחושות אי-ודאות בזוגיות. לפי ד"ר אסטליין, בכל קשר אנושי ובוודאי בקשר זוגי מתמשך יש מידה מסוימת (צפויה או "נורמלית") של אי-ודאות, בעיקר בתקופות שינוי ומעבר כמו למשל כשנולד ילד ראשון, כשהילדים עוזבים את הבית וכו'. תחושות אי-ודאות מייצרות ספק שבו בני הזוג לא יודעים מה האחר חושב, מרגיש, רוצה או מה הם עצמם חושבים, רוצים, מרגישים וכן מה יהיה עם הקשר. ככל שיש יותר מקורות של אי-ודאות הקשר כמובן מאותגר יותר. במקרה של בני זוג בהם אחד מבני הזוג סובל מפוסט-טראומה צבאית נמצא כי מאפייני הפוסט-טראומה משפיעים על הזוגיות בכך שיש מידה גבוהה יותר באופן ניכר של אי-ודאות יומיומית, אשר צובעת את הקשר בצבעים "שליליים יותר".
אחת התוצאות של כך היא פגיעה מוכחת ביכולת של בני הזוג לתחזק קרבה ואינטימיות, וכן פגיעה בהישענות בין בני הזוג עקב תסמינים של התרחקות והתכנסות שקיימים בפוסט-טראומה ומייצרים בין בני הזוג קושי, מרחק ואי ודאות. מאפיין נוסף שקשור לפוסט טראומה ומשפיע על בני הזוג הוא התפרצויות זעם של הגבר שגם הן מרחיקות, מבהילות ולאורך זמן מייצרות אי ודאות אצל בני הזוג ובקשר הזוגי. לדברי ד"ר אסטליין, לב הדבר הוא החוויה של המתמודד עם PTSD שאי אפשר להבין מה עובר עליו בגלל הפוסט טראומה שלו. דבר זה משפיע על בני הזוג עמוקות מאחר שבזוגיות מתמשכת ככל שיש יותר סיטואציות שהמתמודד חווה מרחק ואי ודאות גם בני הזוג יחוו את אותו דבר והמצוקה ואי הוודאות בקשר גוברים. כיום, הטיפול והתמיכה הם בטיפול פרטני במי שמתמודדים עם הפוסט-טראומה בעיקר, אך לדברי ד"ר אסטליין המחקר בא להפנות זרקור לכך שיש חשיבות מאוד רבה בהתערבות זוגית שתיקח בחשבון את שני בני הזוג כדי לייצר עבורם אוירה זוגית מיטיבה. התקווה היא שהממצאים הראשונים של המחקר הזה עשויים לשמש בסיס לתכניות התערבות וטיפול שהן זוגיות ולא רק פרטניות.
פוסט-טראומה על רקע צבאי - בזוגיות, בהורות, במשפחה, בבית
בקליניקה שלי אני פוגשת מדי יום הן לוחמים וחיילים שסובלים מפוסט טראומה על רקע צבאי והן בנות ובני זוג של מתמודדים עם PTSD על רקע צבאי. אני יכולה להעיד שההשפעה העמוקה על מערכות היחסים היא נושא מרכזי שעולה בכל טיפול. ההתמודדות היומיומית היא קודם כל של מי שנפגע אבל לא פחות מכך של בני ובנות הזוג, הילדים ושאר המשפחה.
בהרבה מקרים, המתמודד עצמו אשר סובל מפוסט-טראומה לא יודע מה הוא מרגיש, לא יודע איך להתמודד ולא מסוגל לתקשר זאת לעצמו ולכן גם לא מסוגל לתקשר זאת החוצה - לבן או בת הזוג ולילדיו. לפעמים זו משימה כמעט בלתי אפשרית. מי שמתמודד או מתמודדת עם פוסט-טראומה על רקע צבאי זקוקים להרבה שקט, התכנסות ומרחק מאחרים כדי להתמודד ולווסת את עצמם. מנגד, הם מתמודדים עם התקפי זעם, מצבי רוח, קשיי שינה ועוד. כל אלו מייצרים אי ודאות, סטרס וקושי מתמשך ויומיומי לכל בני הבית. כאשר מדובר בזוגיות הרי שהאתגרים "הרגילים" שיש בכל קשר זוגי למשפחה עם ילדים מוכפלים ומועצמים באופן ניכר.
פוסט טראומה על רקע צבאי עשויה להרחיק בין בני זוג, לפגוע בתחושת המוגנות והשלווה בבית, להשפיע עמוקות על הנוכחות ההורית, להשפיע על חלוקת נטל הבית והמצב הכלכלי ובמקרים כואבים אף לפרק משפחות.
ההתמודדות עם הטראומה מכניסה למערכת המשפחתית סטרס וקשיים שמחמירים לא רק את מצב הזוגיות והילדים אלא גם את התסמינים של המתמודדים, קצת כמו "ביצה ותרנגולת".
מתמודדים עם פוסט-טראומה זקוקים לטיפול כדי ללמוד להתמודד עם התסמינים, לעבד את הטראומה, ללמוד לתקשר ולתפקד ביום-יום בחייהם, אך באותה מידה גם בני ובנות הזוג נפגעים באופן עמוק ועלולים להישחק ולסבול מקושי נפשי אם לא ימצאו לעצמם משאבים, מקורות תמיכה ותמיכה טיפולית משל עצמם.
להלן קשיים ואתגרים יומיומיים שבני ובנות זוג של נפגעי פוסט-טראומה צבאית יפגשו או עשויים לפגוש:
התמודדות עם מצבי רוח, התכנסות וריחוק של בן או בת הזוג - מצבי רוח מתחלפים והתכנסות פנימה (על מנת להצליח לווסת) הם תסמינים נפוצים בפוסט-טראומה צבאית אשר מקשים על המתמודד ועל סביבתו הקרובה.
התמודדות עם הפרעות וקשיי שינה של בן או בת הזוג - מתמודדים רבים עם פוסט טראומה צבאית סובלים מקשיי שינה, סיוטים וכתוצאה מכך עייפות כרונית.
התמודדות עם התמכרויות של בן או בת הזוג המתמודדים - מי שסובלים מפוסט טראומה נוטים יותר להתמכרויות אשר מהוות בריחה או הסחה מהתופת. ניתן לראות בקרב פוסט טראומטיים התמכרויות שונות החל מאלכוהול וסמים וכלה בהתמכרות לסקס, קניות, הימורים, ועוד.
התמודדות עם קשיי תפקוד ופרנסה של בן או בת הזוג המתמודדים - אלו עשויים להכביד כלכלית ונפשית על הבית.
קושי ומצוקה בהתמודדות עם התפרצויות זעם - זהו אחד הקשיים המאתגרים והמאיימים ביותר עבור בני הבית. איך להתנהל מול זה? מה לעשות ולא לעשות? איך לשמור על עצמי מבלי להתרחק לגמרי?
בהתמודדות מתמשכת - בן או בת הזוג של המתמודד.ת הופכים בעל כורחם לדמות מטפלת. נדרשים בלי מילים להיות אלו שמכילים, שמבליגים, שמוותרים בקשר, עד כדי ויתור על צרכיהם ועל עצמם.
אתגרים בחלוקת הנטל בבית - בהרבה מקרים בן הזוג המתמודד מתקשה לתפקד לקחת חלק בנטל המשימות או באירועים ויש קושי "להחזיק" את הבית וחיי המשפחה - בן הזוג של המתמודד נאלץ לקחת על עצמו הרבה יותר בחינוך הילדים בחיי החברה ועוד.
התמודדות עם שחיקה וסטרס של בני ובנות הזוג - לעתים אין לבני ובנות זוג אלו די זמן או הזדמנות לתחזק את עצמם - את בריאותם, את מצבם הנפשי.
התמודדות עם נוכחות הפוסט-טראומה והשפעתה על הילדים וההורות - בן או בת הזוג של מי שמתמודד הופכים להורה "פעיל יותר" בחינוך הילדים, בשיעורי הבית, באירועים חברתיים ושמירה על הילדים.
מי ילך לטיפול קודם? המתמודדים זקוקים לטיפול אך גם בני ובנות הזוג ולפעמים גם הילדים, לפעמים גם יש צורך בטיפול זוגי - איך דואגים לצרכים הנפשיים ולתמיכה בכולם? זהו אתגר ממשי ולא פשוט.
פוסט טראומה על רקע צבאי בזוגיות ובמשפחה - לטפל בבני ובנות הזוג
המחקר עליו סיפרתי מאשש למעשה מה שידוע כבר מזמן למי שמתמודדים מדי יום עם פוסט-טראומה ולמי שחיים לצד המתמודדים. פוסט-טראומה צבאית משפיעה על לוחמים וחיילים שנפגעו ודורשת טיפול, ויסות וכלים להתמודדות, אך יש לזכור כי גם בני ובנות הזוג זקוקים לתמיכה, לכלים, למרחב עבורם לעבד, לפרוק, לעשות מקום לקושי, לכאב ולהתמודדות היומיומית.
אני מקווה שהמחקר הזה יוביל לעוד מחקרים ולתמיכה מורחבת יותר במשפחות בהן פוסט-טראומה צבאית היא מציאות יומיומית קשה ומאתגרת.