היום אני רוצה להמליץ על סרט שרץ עכשיו בקולנוע ובמרכזו הנושא של אשמה ובושה.
שם הסרט הוא "נשים ונפלאות" והעלילה מתרחשת באירלנד של שנות ה-70, בסביבה דתית ושמרנית מאוד. במרכז הסיפור שלושה חברים טובים בגיל 17 - שתי בנות ובן, ושתי אמהות של שניים מהם.
לאחת הבנות בחבורה ולבן בחבורה סיפור אהבה שמסתבך.
והסרט מתחיל בעצם 40 שנה מאוחר יותר, בימינו, כשכולם בגרו כבר אבל עדיין נושאים את הכעס, הבושה, וגם את האשמה האישית ואת חלקם בסיפור.
לאט לאט אנחנו מגלים כיצד האשמה, הכעס, הבושה וסבך מערכות היחסים הפעילו שרשרת של אירועים והסתבכויות וביניהם בריחת הנערה לארה"ב (ועוד כמה השלכות שלא אפרט כדי לא לעשות ספוילרים).
הסרט מדגים לנו איך נושאים של בושה ואשמה מחוללים דרמה, מפעילים את כל המערכת, סודקים משפחות, קהילות וחברויות ונישאים לאורך דורות. אנו עדים דרך הסרט לעומק הכאב והאבל שמורגשים גם שנים אחרי מה שקרה.
רגש של בושה ותחושות אשמה מציפים את הגוף פיזית ממש, וכשזה קורה הרבה פעמים אנשים יפנו לכעס, כי אי אפשר לשאת את האשמה והבושה, כי חייבים להתגונן או לתקוף, או לעשות משהו.
וכך, מה שמתחולל בשדה במקום קבלת אחריות, במקום הכרה בכאב ובבושה היא סערה כוללת של כעסים, האשמות והשלכות אישיות.
מעבר לנושא העמוק והחשוב של אשמה ובושה, זה סרט מרגש ומפעים, עם סט שחקניות ושחקנים מרשים ממש, אז לכו לראות,
אני ממליצה בחום!