חוויה היא רגע מיוחד,
רגע של קסם בו המחשבות, הרגשות והגוף שלנו,
חווים התאמה מלאה.
יש כאלה שמגדירים את הרגע הזה כ'תובנה' ויש האומרים
'ירד לי האסימון'.
חוויה אינה יכולה להתרחש רק באחד או שניים
מהחלקים שהזכרתי.
היא לא יכולה להתעורר רק במחשבות,
או רק בתחושות גופניות.
היא נחווית אך ורק כששלושת החלקים הללו,
מרגישים, חושבים וחשים בדיוק את אותו דבר בו זמנית.
כשאני שומעת שיר שאני אוהבת.
אני שומעת אותו דרך חוש השמיעה, דרך הלב שמעיר את הרגשות שלי = חוויה.
כשאני עושה סאפ.
הגוף מופעל, הנשימה נפתחת, העיניים והאוזניים סופגות את הים, השמש, האוויר והרוח ובאותו הרגע אני מרגישה אושר גדול = חוויה.
כשאני שומעת על בשורה כואבת ועצובה.
הגוף מגיב בהתכווצות, כאב ודמעות, הלב נשבר וההרגשה שלי היא נוראית = חוויה.
כשאנו מרגישים את הרגע המיוחד הזה,
קורה לנו משהו שלעיתים לא ניתן להסביר במילים,
קורה משהו מאוד אישי, עוצמתי וחזק,
מתרחשת בין רגע - בהירות.
בטיפול כשרגע כזה מתרחש - מרגישים אותו בחדר.
זהו רגע שאי אפשר להתעלם ממנו.
פתאום קורה משהו: נשימה עמוקה, דמעות, חיוך, מבוכה, כאב, שמחה, אהבה, שנאה ועוד ועוד ועוד.
זהו רגע מפתיע.
ברגע אחד שוכנת בחדר התובנה.
כמטפלים, עלינו לשאוף לעבוד עם שלושת החלקים,
על מנת להזמין את החוויה לתהליך.
אם אתם מוצאים את עצמכם יושבים בקליניקה ומנתחים יחד עם המטופלים מצבים
ולא נוגעים בחוויות גופניות ורגשות,
או אם אתם מוצאים את עצמכם נוגעים ברגשות שאינן מחוברות לגוף,
חוויה לא תגיע למרחב במלוא עוצמתה.
את התנועות הכי גדולות ומשמעותיות אנו עושים אחרי שיורדים לנו אסימונים.
את התנועות הכי גדולות ומשמעותיות יעשו המטופלים שלנו אחרי שירדו להם האסימונים.
דוגמאות מהקליניקה:
יש הבדל אם מטופל ואני מנתחים יחד את הכעס שלו כלפי בת זוגו ,
או שאנו מעבדים בצורה אותנטית וחוויתית את הכעס שלו עלי.
יש הבדל בין לעבוד עם מטופלת שחוששת מעימותים על העימותים שלה עם אימה,
או על מה שקורה בקשר ביננו כשעימותים לא עולים.
יש הבדל בין לשמוע מטופל אומר שהוא מרגיש לא אהוב,
לבין לחוות בעצמי העברה כה חזקה שבה אני מרגישה חוסר אהבה כלפי המטופל.
יש הבדל בין לשמוע מטופל מדבר דקות ארוכות על היחסים שלו עם הבוס,
לבין לבדוק איך כל החוויה הזו גורמת לו להרגיש ואיך הגוף שלו מגיב להרגשה הזו.
יש הבדל כשעובדים עם חלקים טראומטיים אם רק מנתחים אותם בשכל ובהגיון,
לבין לאפשר לפצעים ולמשאבים לפגוש את הרגשות העמוקים ואת המקום בגוף בו קפאה הטראומה.
יש הבדל עצום בין לדבר על... לבין לחוות את....
בטיפול תמיד נשאף לחוויה,
לרגע בו יגיעו תובנות עמוקות,
לרגעים בהם יפול האסימון,
לרגע בו הכל מתחבר בנקודה אחת,
ולקרקע הבטוחה שמאפשרת לנו ולמטופלים לנוע בחופשיות,
בין המחשבות, הרגשות והתגובות שלנו.
אם את או אתה מוצאים את עצמכם עובדים בקליניקה עם אחד או שניים מהחלקים,
ופחות פוגשים את השלישי,
מזמינה אותך לפגוש את הפוקוסתרפיה.
דנה
050-5600770