ילדים קטנים מדמיינים ה מ ו ן,

המוח שלהם כל כך פתוח ומאפשר להם להגיע עם הדמיון כל כך רחוק.

אנחנו המבוגרים, לעיתים, מאוד נרתעים מהדמיונות של הילדים,

ואנחנו מכנסים הגיון ושכל לתוך עולמו המופלא של הילד.

נאמר משפטים כמו: "אתה מדמיין", "היצורים האלה שאת רואה, הם לא אמיתיים" , "את יודעת, במציאות אין מפלצות", "כדאי שתרד לקרקע, דברים כאלה לא קורים במציאות".

ילדים מאמינים שאנשים מבוגרים יודעים הכל, ולאט לאט מפסיקים להאמין באחד הכוחות הכי גדולים שלהם,

וזונחים אותו לטובת השכל, וההגיון

אמנם הם מפסיקים לדמיין מפלצות, ייצורים מופלאים, מקומות חלומיים, מצבים יוצאי דופן,

אך הם אינם מפסיקים לדמיין תסריטים רעים.

אנחנו כמבוגרים מדמיינים ה מ ו ן

אך לצערנו רק בכיוון אחד.

,

אנחנו מדמיינים תרחישים נוראים שקורים לנו ולאהובים עלינו,

אנחו מדמיינים שיחות נוראיות,

נדמיין לעיתים את הגרוע מכל.

לרב, המציאות היא הרבה פחות גרועה מהדמיון.

השריר של הדמיונות הילדיים נחלש,

והדבר הזה הוא אובדן מאוד גדול עבורינו,

הוא איכות שיכולה לעזור לנו לצאת ממצבי משבר,

ויכולה להוות עבורינו משאב מאוד גדול לחיים.

המוח החושב, הניאוקורטקס, לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות

צפו בוידאו בלוג המצורף

ותחזרו לדמיין

וזיכרו - בדמיון - מותר הכל!

#סטרס #מערכותיחסים #טיפולפסיכולוגי #משבר #משברבזוגיות #טיפולנפשי #הערכהעצמיתנמוכה