התקשרות, או היקשרות, היא נושא שאנו פוגשים ונפגוש בכל תהליך טיפולי. כל מטופל או מטופלת שיגיעו אלינו לקליניקה יעלו, בשלב זה או אחר, נושא או קושי אשר קשורים לדפוסים שלהם במערכות יחסים ולמפגש בין הדפוסים שלהם לדפוסים של אחרים בקשר.
בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות רבה והעמקה של נושא ההתקשרות בהורות, ביחסים זוגיים ומשפחתיים ובאופן שאפשר לעבוד עם נושא זה בטיפול רגשי. מי שפיתח את הנושא במקור הוא ג'ון בולבי, אבי תיאורית ההיקשרות, Attachment Theory, אשר חקר, פיתח והציג את הנושא במהלך שנות ה-70 יחד עם שותפתו למחקר, מרי איינסוורת'. בולבי ואיינסוורת' טענו כי כל תינוק שנולד, נולד עם צורך מובנה עמוק ליצור קשר משמעותי עם הדמות המטפלת, וכי קשר זה קריטי להתפתחות רגשית וחברתית תקינה. בולבי ואיינסוורת' הציגו סגנונות התקשרות שונים שהתפתחו אצל ילדים בהתאם לסוג הקשר שהיה להם עם הדמות המטפלת המובילה (דפוס התקשרות תלותי, חרדתי, נמנע ועוד). מאוחר יותר, חוקרים נוספים המשיכו לחקור את נושא ההתקשרות כפי שבא לידי ביטוי אצל מבוגרים על מנת לבחון כיצד נושא זה משפיע על מערכות היחסים שלנו כמבוגרים, ואיך ניתן לעבוד עם הנושא בפסיכותרפיה. אחת החוקרות המרכזיות כיום בתחום זה היא ד"ר סו ג'ונסון, פסיכולוגית קלינית וחוקרת קנדית, אשר לקחה את נושא ההתקשרות לתוך מערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות, חקרה את המפגש בין סגנונות התקשרות שונים של בני זוג והאופן בו הם נפגשים, מתנגשים ובאים לידי ביטוי בטיפול ופיתחה גישת טיפול מבוססת התקשרות נקראת EFT - Emotionally Focused Therapy. כיום ברור לנו שנושא ההתקשרות חשוב למטפלים, הן משום שהוא יופיע בכל תהליך והן משום שאפשר לעבוד איתו ביעילות ולהגיע לעומקם ולמהותם של קשיים שהמטופלים שלנו חווים במערכות היחסים שלהם.
מהי התקשרות?
התקשרות (Attachment) היא הבסיס להתפתחות שלנו כבני אדם והבסיס לדפוסים שלנו במערכות יחסים. בסיס זה מתגבש על פי ההתקשרות הראשונית שלנו - הקשר בינינו לבין הדמות המטפלת העיקרית בחיינו בראשית ימינו, בדרך כלל אמא או אבא שלנו. כאשר הקשר הראשוני היה טוב ועקבי, קוראים לזה התקשרות ראשונית בטוחה. במצב זה, התינוק חש בטחון עם המבוגרים האחראים שמגדלים אותו. בטחון זה יאפשר לתינוק כשיגדל לילד - לחוש שכשאמא הולכת היא בטח תחזור, ובשלבים הרבה יותר מאוחרים התינוק הזה יגדל להיות מבוגר או מבוגרת אשר יכולים לנהל מערכות יחסים קרובות ואינטימיות כשהם חשים בטחון בקשר, שהם יכולים לסמוך על הפרטנר או הפרטנרית שלהם ועל עצמם, ומסוגלים לבקש מהם עזרה ולהרגיש ביחד ולא בדידות ומצוקה. דפוס התקשרות בטוח זה יכול גם להתרחב למסוגלות של אותו אדם לסמוך על חברים, קולגות וגם על העולם.
לעומת זאת, כאשר הקשר הראשוני עם הדמויות המטפלות לא היה טוב או עקבי, זוהי התקשרות ראשונית לא בטוחה. במצב זה התינוק אינו מקבל מענה לצרכים שלו באופן קבוע, או שהמענה חלקי או חסר, ולכן הוא לא חש בטוח. בשלב מאוחר יותר יחוש, כילד, מצוקה כשאמא מתרחקת ובנוסף לא תמיד יחוש רגיעה כשהיא תחזור. בשלבים הרבה יותר מאוחרים התקשרות לא בטוחה מביאה לדפוס בו קשה יותר לסמוך על אנשים, יש תחושת בדידות או חרדה, ועשוי להיות ניכור אישי וכלפי אחרים שעלול להביא למצבי דיכאון וחרדה ולחוסר יכולת להתמיד במקום עבודה או במערכות יחסים. האופן בו תתבטא התקשרות ראשונית לא בטוחה משתנה מאדם לאדם ומתאפיין בסגנונות התקשרות שונים שיש בהם הימנעות, חרדה, וקשיים אחרים.
טראומה התקשרותית - Attachment Trauma
בדרך כלל כשאנו מדברים על טראומה אנו מקשרים זאת לאירועים מסויימים, נקודתיים, שהתרחשו בחיינו או בחיי המטופלים שלנו, כמו למשל: תאונה, אובדן, פגיעה מינית, פציעה, פיגוע. בפועל, יש המון א.נשים שמסתובבים בעולם עם תסמינים של טראומה מבלי שחוו אירוע פתאומי, נקודתי וחריג. למעשה, ישנה טראומה מסוג אחר, נפוצה אפילו יותר, והיא הטראומה ההתקשרותית או הטראומה ההתפתחותית. לשמחתי, בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים, שיח, כתיבה מקצועית ומודעות לסוג טראומה זה.
טראומת התקשרות נובעת מהקשר שלנו עם המבוגרים האחראים אשר גידלו וחינכו אותנו. מאחר שהטראומות הללו פחות בכותרות, רבים ורבות מסתובבים בעולם כשהם נושאים את הטראומות הללו, מבלי מודעות לקיומה בגופם ובנפשם, כשלמעשה אותם א.נשים סובלים ממנה על בסיס יומיומי.
כמובן, היום ברור שזו טראומה לכל דבר וגם היכולת לדבר עליה ולטפל בה בקליניקה קיימים ומאפשרים לא.נשים רבים בהירות, הבנה, כלים וריפוי.
התקשרות במערכות יחסים ובקליניקה
מניסיוני כמטפלת וכמדריכת מטפלים נושאים של התקשרות וטראומה הם הנושאים הכי חמים והכי מרכזיים בקליניקה. כמטפלים, נפגוש את נושא ההתקשרות בכל טיפול, לא משום שלכולנו יש טראומת התקשרות, אלא משום שלכולנו יש דפוס התקשרות כזה או אחר, וכולנו מושפעים מדפוס ההתקשרות הראשוני שחווינו. בין אם יש טראומת התקשרות או אין, בכל טיפול ותהליך אנחנו נביט על מערכות יחסים קיימות ועל מערכות יחסים ראשוניות ונבדוק יחד איך דפוס ההתקשרות הראשוני שלנו מתבטא כיום, איך הוא משפיע, איך הוא עיצב את הדרך בה אנו חווים מערכות יחסים: מתקשרים, אוהבים, כועסים, נוטשים או ננטשים, נמנעים, חרדים או בטוחים ומלאי אמון במערכות היחסים שלנו. כמדריכה, אני ממליצה למטפלים שנמצאים אצלי בהדרכה להעמיק בנושא זה, להכיר את נושא ההתקשרות בחייהם שלהם ואת דפוסי ההתקשרות שלהם במערכות יחסים, על מנת להבין יותר לעומק מה קורה למטופלים ומטופלות בתוך מערכת יחסים, בתוך קשר אנושי - איזה דפוס יש שם, איזה אוטומט, איזו ציפייה יושבת שם שלא התמלאה מעולם, ואיזה חוט עובר ומקשר בין הקשר הראשוני שלהם עם הוריהם לקשרים שהם מנהלים כיום. לינקים להעמקה תיאורית ההתקשרות של ג'ון בולבי https://www.youtube.com/watch?v=WjOowWxOXCg
על התקשרות ועל גישת הטיפול EFT מאת ד"ר סו ג'ונסון https://www.youtube.com/watch?v=xQCg-jC25fo