קבלת החלטות או בחירת בחירות היא משימה יומיומית, אשר יכולה להתחיל במה ללבוש היום דרך מתי לאכול ארוחת צהריים ואיך לומר לבוס שאני רוצה העלאה ועד להחלטות הרות גורל כמו האם להתחתן/להתגרש, ללמוד מקצוע כזה או אחר ועוד.
יש מצבים בהם יותר קל לנו להחליט ויש מצבים שההחלטה היא כמעט בלתי אפשרית. יותר מזה, יש אנשים שמקבלים החלטות ביתר קלות ויש אנשים שמתקשים גם בהחלטות הקטנות ביותר.
בין בהירות לעמימות
“בהירות - קלות להבין” (מתוך מילוג)
“עמימות - הוא מצב, שבו ניתן לפרש מילה, מונח, סימן, סמל, צירוף, משפט או כל מבע תקשורתי אחר ביותר מדרך אחת" (מתוך ויקיפדיה)
מה בעצם מקשה עלינו להחליט? ומה מקל על הבחירות שלנו?
כאשר אנחנו שרויים במצב של עמימות או חוסר בהירות, קבלת ההחלטות קשה יותר. עמימות יוצרת בתוכינו תחושה של חוסר ביטחון, פחד ואף חרדות.
בתקופת הקורנה כולנו יכולים להבין ולהרגיש מצוין את העמימות וחוסר הבהירות באוויר, ומתוך נקודה זו כמה קשה עבורינו להחליט, לבחור ולתכנן קדימה.
כאשר אנחנו נמצאים במצב של בהירות קבלת ההחלטות קלה יותר.
מה החסרונות שיש באי קבלת החלטות? איך זה פוגע בנו?
אצל רובינו, עמימות או בהירות היא "מתנה" שקיבלנו מהורינו בילדותינו המוקדמת.
נסו לרגע לחזור על ציר הזמן שלכם, הרבה שנים אחורה, לילדות המוקדמת שלכם.
האם גדלתם בבית בהיר או עמום?
האם המסר שעבר אליכם כילדים היה ישיר או עקיף?
האם הכינו אתכם למצבים או שהרגשתם הרבה פעמים מופתעים (ולא לטובה)?
האם הסבירו לכם מה עומד לקרות לפני שינוי או שלמדתם תוך כדי תנועה?
האם הרגשתם שאמא מעבירה מסר X ואבא Y?
האם חשתם בלבול בין מה שנאמר במילים לבין מה שהתרחש במציאות?
מבוגרים שגדלו כילדים בבתים "בהירים" הם אנשים שחשים ביטחון אמיתי (לא מזויף). הם יוכלו להגיע למקומות חדשים או להיקלע לסיטואציות מורכבות "וידעו" מה לעשות שם. יוכלו לקבל בחירה או החלטה ממקום מווסת יחסית.
לעומת מבוגרים שגדלו כילדים בבתים "עמומים", חשים יותר חוסר ביטחון, חששות ופחדים, וכשהם יקלעו למקומות חדשים או לסיטואציות מורכבות, הם יתקשו לקבל החלטות או בחירות.
על מנת לא לחוש את מצבי העמימות (שהם לא מובנים, כואבים ומבלבלים) שגדלנו לתוכם יצרנו אסטרטגיות שונות, כמו: התייעצות עם מישהו אחר, הומור, ייפוי המציאות, הרגעה, סמים ואלכוהול, ספורט, דת, ניתוק, שינה רבה, פעילות יתר, פניה לפעילות אחרת ועוד.
חלק מהאסטרטגיות הללו הן מאוד מועילות, ולכן אנו בעצמנו לא מבינים שאנו ממשיכים את מנגנון העמימות. כלומר, עדיין אנחנו נמנעים מלבחור ולהחליט - אך אנו לא פוגשים את הרגש האמיתי שיושב מתחת.
בטיפול, אנחנו פוגשים את האסטרטגיות שבנינו, בודקים ביחד אילו משרתות אותנו עדיין ולאילו אנו כבר לא זקוקים.
בנוסף,התהליך והקשר הטיפולי מייצר מרחב של בהירות, מה שמאפשר למטופל לחוות לאט לאט מהי בהירות, כמה היא חשובה ואיזה משאב גדול היא יכולה להיות.
אם אתם מרגישים קושי בקבלת החלטות, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר
コメント