• Dana Keissary

איך קורה שטיפול מדרדר למגע מיני?

לאחרונה עולים מקרים בהם נחצה קו אדום בין מטפלים או מטפלות לבין המטופלים או המטופלות שלהם.

לצערי, זו תופעה שממשיכה לקרות בין כותלי חדר הטיפול, אשר אמורים להוות מרחב בטוח עבור כל מי שנכנס אליהם, ולצערי הרב עוד יותר ישנם מקרים רבים שנשארים כפצע עצום בגופם של מטופלים ומטופלות, אשר בוחרים או שלא בוחרים - לא לשתף.


אני מאמינה שמגע מיני או מחוות מיניות או כל מערכת יחסים שמחללת את המרחב הטיפולי אינה מתרחשת ביום.

זהו תהליך הדרגתי, בו המטפל אינו מזהה בזמן (וזו, כמובן, האחריות הבלעדית של המטפל) ואינו מצליח לעצור את 'הכניסה האסורה' למרחב מסוכן.

אני מאמינה שמערכת היחסים בין מטופל למטפל מתדרדרת למגע מיני משלוש סיבות עיקריות:

  1. השדה המיני של המטפל ו/או המטופל פצוע ולא מטופל או מעובד.

  2. המטפל חושב שהתפקיד שלו הוא לרפא את המטופל וחושב שיש לו את היכולת לרפא אחרים.

  3. המטפל נופל לשדה ה'יחסים המקבילים' או בגלל שהוא בהעברה או בגלל שהוא אינו מבין לעומק מהם יחסים מקבילים בטיפול ומדוע הם אסורים.

שדה מיני פגוע של המטפל

מטופלים רבים מגיעים לטיפול כיוון שמשהו או מישהו בילדותם חצו את הגבול שלהם באופן פוגעני. מטופלים אלו מחפשים כל חייהם בכלל ובמערכות יחסים בפרט מישהו שישמור ויכבד את הגבולות שלהם. נושא של גבולות הוא רחב, וגם אם אכתוב עליו שעות ברצף לא אוכל לכסות את כולו. אך אומר כך, פגיעה בגבולות שלנו גורמת לנו להתנהלות מודעת אך גם לא מודעת במערכות יחסים. בטיפול אנו עובדים על מציאת המשאבים הפנימיים כדי להתמודד עם הפצע מהעבר, בהווה, ובמקביל על בניית מערכת יחסים (מטפל/מטופל) בטוחה, אשר שומרת על גבולות ומאפשרת לנו להבין איך אנחנו פועלים באופן לא מודע כתוצאה מהפגיעה.

זהו התפקיד בה"א הידיעה של המטפל כשמגיע מטופל או מטופלת עם פגיעה בגבולות. בעיה גדולה יותר נוצרת כשגם השדה של המטפל פגוע באותו התחום.

אני לא אומרת שמטפל אשר נפגע בילדותו בנושא של גבולות לא יכול לטפל במטופל המגיע עם בעיה בנושא של גבולות. אך אני אומרת, באופן חד משמעי, שמטפל או מטפלת שנפגעו בילדותם בנושא של גבולות מחוייבים ללכת לטיפול ארוך טווח, לעבד את הנושא באופן עמוק ובנוסף לקחת הדרכות ולהיות גלויים, על בסיס קבוע כל עוד הם בוחרים לטפל- זה המעשה האחראי.

המחשבה שמטפל יכול לרפא

למטפל אין את היכולת לרפא את המטופלים שלו.

הוא אינו אלוהים! כמטפלים, אנו יכולים לעזור לתהליך ההחלמה, לתמוך בו ובעיקר להיות שם עבור המטופלים שלנו במקום שבעבר לא היה שם מישהו עבורם.

כאשר המטופל מגיע לקליניקה עם פצעים בגופו ובנפשו. בדיוק כפי שאנו נחתכים, גופינו יודע להחלים באופן ספונטני. כך הוא תהליך תרפויטי.

למטופל ישנם תאים שיכולים לרפא את גופו ויש לו משאבים רגשיים שיכולים לרפא את נפשו.

תהליך ההחלמה תלוי בגודל ובעוצמות הפצעים, בזמן בו המטופל הגיע לטיפול ובמוכנות שלו לעבור תהליך.

מטפל שחושב שהוא יכול לרפא את המטופלים שלו, לא רק שפוגע ביכולת הספונטנית שלהם לרפא את עצמם, אלא מחזיק בתכונות אלוהיות הפוגעות בתהליך כולו.

יחסים מקבילים

הקוד האתי של כל תחומי הטיפול מדבר על יחסים מקבילים.

"יחסים מקבילים/כפולים מתייחסים למצב בו איש המקצוע מקיים במקביל לקשר המקצועי עם לקוח, קשרים נוספים השונים במהותם מהקשרים המקצועיים. הקשרים יכולים להיות מקצועיים שונים עם אותו לקוח (מטפל ומדריך לאותו מתמחה) או עירוב של יחסים מקצועיים ולא מקצועיים (קשרים חברתיים, עסקיים ועוד). קשרים אלו יכולים להיווצר לפני הקשר המקצועי, במהלכו או לאחר סיומו." יהודית אכמון.

מערכת היחסים בין מטפל למטופל היא אינה סימטרית.

בדיוק כמו בצבא בין מפקד לפקודה או בין מפקדת לפקוד.

אלו הם, מראש, יחסי מרות.

גם אם הפקוד או הפקודה מעוניינים במערכת יחסים אינטימית, ומדובר בשני בוגרים שמנהלים מערכת יחסים - על המפקד לעצור קשר זה כיוון שהיא אינה סימטרית.

בדיוק מאותו המקום, אנו המטפלים, חתומים על קוד אתי, אשר דורש מאיתנו לא לנהל מערכות יחסים מקבילות או כפולות עם המטופלים שלנו.

באופן הפשוט ביותר: מטפל לא יכול לנהל עם המטופל.ת אף קשר אחר מלבד יחסים מקצועיים/תרפויטים בזמן התהליך הטיפולי וגם לאחר שהוא הסתיים.

מורה אינו יכול לטפל בסטודנטים שלו, מההווה, מהעבר ואולי מהעתיד (אם הוא מורה בבית ספר עליו לקחת בחשבון כי יתכן והוא ילמד כיתה בה יהיה מטופל שלו-ועליו למנוע זאת מראש).

בואו נמנע ביחד את ההידרדרות הבאה!


עוד על תמרורי אזהרה בקליניקה



דנה קיסרי, פסיכותרפיה גופנית והתמקדות