top of page
  • דנה קיסרי

למה אנחנו מגיבים באגרסיביות?


אני מזמינה אותך לצאת איתי למסע דימיוני של כמה דקות בטבע

דמיינו שאתם נמר, שחי בטבע

עיצמו עיניים וקחו כמה רגעים לדמיין שאתם נמר

עקבו אחרי הגוף של הנמר,

איך הוא מסתובב , מה קורה לעיניים שלו, האם הנמר שאתם יכול לנוח

האם הוא מרגיש בטוח

הסתכלו עם הנמר בדמיונכם דמיינו מה הוא מרגיש

וקחו לכם רגע להרגיש את הגוף שלכם עכשיו

ממש הרגישו מה קורה בגוף שלכם ברגע זה

?מה ההרגשה שלכם

מה יגרום, לדעתם, לנמר שאתם לתקוף?

מה גורם לחיה בטבע לתקוף?

:חיה בטבע תוקפת

א. כשהיא מרגישה סכנה, כשפולשים לטריטוריה שלה, כשמשהו מסכן אותה ואת הצאצאים שלה

ב. כשהיא רעבה, כשעולה הצורך הכי בסיסי שלה לקיום - מזון עבורה ועבור המצאצאים שלה

ג. כשהיא פצועה - כשהיא חלשה

כמה פעמים יוצא לך להתעצבן ביום?

כמה פעמים ביום את או אתה מגיבים מהר מדי?

כמה פעמים ביום אנשים/מצבים מכעיסים אתכם?

בדיוק כמו החיות בטבע, גם אנחנו מגיבים בתוקפנות למצבים מסויימים ולאנשים מסויים,

מתוך אחת משלוש הנקודות הנ"ל.

,ב - 90% מהמצבים אין אנו מגיבים לסיטואציה עצמה

כלומר לסיטואציה שמתרחשת כרגע

גם אם הסיטואציה מלחיצה או מכעיסה לרב התגובה שלנו תבוא ממקום קדום יותר, ממקום ישן ועמוק יותר,

ממקום לא מודע

ואם ניקח רגע כמה נשימות או צעד אחד אחורה או בדיעבד, נראה כי התגובה שלנו היתה מוגזמת

לרב, לא נשאל את עצמינו מה גרם לנו להתנהג בצורה כזו

אולי אף נספר לעצמינו תירוצים כמו: "הוא עיצבן אותי", "ככה אני", "זה האופי שלי, "כולם אצלינו במשפחה מגיבים ככה.

התירוצים האלה עם השנים משמשים לנו כעוגן,

כלומר על מנת לא להתמודד עם המקום שאנו חשים סכנה או כשהצורך שלנו לא נענה או כשאנו

פצועים וחלשים - אנחנו מגיבים באגרסיביות, בתוקפנות, בדיוק כמו הנמר או חיה אחרת בטבע

המקום הזה הוא אינו מודע, אין אנו תוקפים, לרוב, בכוונה

אנו תוקפים ממקום כואב, פצוע והכי חשוב - לא מודע

לתגובות האגרסיביות שלנו יש מחיר גדול במערכות יחסים יומיומיות.

אשמח לשמוע איפה אתם פוגשים תוקפנות בחיים?

מה מערכת היחסים שלכם עם החלק האגרסיבי שלכם?

מה המחיר שאתם משלמים על התגובות הללו במערכות יחסים שלכם עם בני משפחה, בני זוג, חברים, קולגות ובכלל?

אני כאן עבורך

דנה


bottom of page