top of page
  • Dana Keissary

למה אני מלמדת התמקדות בקבוצה פרונטלית (ולא בזום)?

כמו בכל תקופת הרשמה לקורס התמקדות למטפלים, אני נתקלת בשאלה: למה קורס התמקדות למטפלים אצלי מתקיים באופן קבוצתי פרונטלי ולא בזום?

מטפלות ומטפלים שמתקשרים לברר על קורס התמקדות למטפלים שואלים - אפשר בזום? אני עונה שאפשר, אבל לא אצלי.

כפות ידיים על גזע עץ
Photo by Shane Rounce on Unsplash

כשאני מלמדת התמקדות למטפלים, הבחירה שלי היא - ללמד בקבוצה - במרחב פיזי נושם, בנוכחות אינטימית, בפורמט שיש בו מקסימום קשר אנושי ומינימום מחשב ומסך. מאוד חשוב לי להסביר למה - למה בחרתי ככה ולמה אני מעדיפה ללמד התמקדות בקבוצה פרונטלית ולא בזום.


ללמוד התמקדות זה לא כמו ללמוד כל דבר אחר


הדבר הראשון שאני רוצה לומר הוא - לימודי התמקדות הם לא כמו לימודים אחרים. התמקדות היא גישה עדינה, קשובה, שעוברת דרך הגוף, דרך מערכת העצבים שלנו, דרך המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו. בשל כך יש יתרון מהותי בעיניי בלמידה וחוויה במרחב אינטימי, מרחב בטוח ונושם, כזה שאפשר לראות בו אחד את השניה, לשמור על קשר עין, להרגיש, לזוז אם צריך, להיות נוכחים בגוף, בלב, בתודעה - כדי להקשיב, כדי לחוש, כדי לחקור, כדי ללמוד. בעיניי, יותר קשה לעשות את כל אלו מול מסך כשרואים את המנחה והתלמידים האחרים דרך מסכים. התמקדות היא גישה ופרקטיקה שיש בה המון ידע ובסיס תיאורטי אבל היא במהותה חוויתית. היא מתבססת כל-כולה על נוכחות אנושית, על ויסות הדדי ועל הקשבה פנימה והחוצה - עם כל הגוף.

הכלל הראשון של ההתמקדות: נוכחות אנושית תחילה

הלב הפועם של ההתמקדות הוא הכלל: נוכחות אנושית תחילה.

יוג'ין ג'נדלין, מפתח הגישה אומר: "אני רוצה להתחיל בדבר החשוב ביותר שיש לי לומר: מהות העבודה עם אדם אחר היא להיות נוכח כבן אנוש". כדי לחוות התמקדות לעומקה, כדי לתרגל אותה, להכיר אותה וכדי ללמוד אותה אנו זקוקים לנוכחות אנושית. לכן גם כדי ללמוד התמקדות אנו זקוקים לנוכחות אנושית מולנו.

למה זה מחייב מרחב אנושי פיזי ולא דרך מסך?


כי בלמידה מקוונת אנו רואות רק את הראש של האדם מולנו, זה עשוי להיות קשה יותר לתקשר עם כל הגוף, זה עשוי להיות מאתגר יותר להיות בקשר אנושי עם המנחה או עם כלל הקבוצה. בלמידה מקוונת הרבה אנרגיות מושקעות בשמירה על חיבור האינטרנט, בבדיקה איך אני נראית על המסך, ובניווט דרך כל מיני הסחות טכניות. בעיני - המימד הממוחשב לא מצליח להחליף נוכחות פיזית במרחב אנושי.

נוכחות, הצפה וניתוק


סיבה חשובה נוספת שבגללה אני בוחרת ללמד התמקדות באופן פרונטלי ולא מקוון היא פוטנציאל ההצפה והניתוק:

בעיניי ומניסיוני קשה יותר לשמור על נוכחות בלמידה מקוונת. פוטנציאל ההצפה והנתק גבוהים יותר מול המסך - אנחנו יושבים בלי לזוז, יש הפרעות בקליטה, אנחנו עוברים בין חלונות מהצ'ט לקבצים, אנחנו מנסות לכתוב, לשמוע ולקלוט תוך כדי שאנחנו מביטות במסך ובחלונות אחרים. כדי לחוות התמקדות לעומקה אנחנו צריכים נוכחות ונינוחות. אני מוצאת שבלמידה מקוונת יש פוטנציאל גבוה יותר להתנתקות, להצפה, לאיבוד הריכוז ובעיקר ללמידה שהיא דרוכה ומתאמצת יותר ופחות נוכחת ונינוחה.


הדבר הזה מאוד קשור גם למערכת העצבים שלנו - שמתפקדת אחרת לגמרי מול מסך:


מערכת העצבים שלנו זקוקה לנינוחות, בטחון ומוגנות כדי שנהיה סקרנים, פתוחים ללמידה, מרוכזים, כדי להיות נוכחים בגוף שלנו בחקירה ובמקביל בתקשורת חברתית פתוחה. כל אלו מאותגרים יותר בעיניי כאשר הלמידה היא מקוונת - קשה יותר לקלוט איתותים מהאחר כי הנוכחות מוגבלת למסך, לא תמיד אני רואה או שומעת את כולם, קשה יותר לווסת את עצמנו מול מסכים ובנוסף לכך - אין לנו יכולת לנוע או לזוז הרבה. עבורי, ועבור רבים אחרים, השהייה מול מסך ולמידה דרך מסך מפעילה יכולה להיות מפעילה ומטרגרת במובן שהיא מייצרת דריכות, הסחות דעת, תחושת חוסר קשר וניכור מסוים, לפעמים אפילו בידוד, כך שקשה יותר בעיניי להתרכז, להרגיש חיונית וסקרנית וליהנות באמת מהלמידה. אני רואה זאת אצל הרבה מהתלמידים שלי - איך תוך כדי למידה במרחב פיזי משותף אנחנו יכולים לשמור על קשר, לווסת, לנוע, לנכוח במרחב בטוח ונעים שנותן לנו הרבה יותר חופש להיות נינוחים במרחב אינטימי, משותף.

כוחה של הקבוצה וכוחו של תהליך קבוצתי

סיבה נוספת ואחת החשובות שבגללה אני בוחרת ללמד התמקדות בקבוצה פרונטלית היא כוחה של הקבוצה.

לימודי התמקדות הם תהליך אישי מקצועי והתפתחותי אך גם קבוצתי. כאשר אנו עובדות ולומדות בקבוצה פרונטלית נוצר מארג רגיש ועדין של קשרים בין התלמידים שלי וביני. נוצר קשר בין אחד לשני ונבנה בהדרגה מרחב של השראה, הפרייה, נוכחות ותמיכה הדדית. התהוות הקבוצה, הפעימה שלה, והתהליך הקבוצתי הם משאב מרכזי בלימודי התמקדות. משאב שקשה יותר לייצר ולשמור עליו בפורמט מקוון.

גיבוש הקבוצה והתהליך הקבוצתי הנפלא שקורה בכל מחזור מחדש מתאפשרים הודות למרחב בטוח, קשר עין, מקום פיזי בו נוכל לשבת בנוח ולהתרווח, לקום מדי פעם ולחזור, לשנות תנוחה או לשכב כשצריך, לשוחח בהפסקה ולאכול ביחד.

יותר נוח בבית? תלוי…..

אני שומעת הרבה פעמים את ההסבר שנוחות פירושה בבית שלי, בחדר שלי, בלי לצאת, בלי לעמוד בפקק או לחפש חניה, ואני לגמרי מבינה את זה. הענין הוא שהנוחות והנינוחות שדרושות ללימודי התמקדות הן קצת שונות - הן תלויות מאוד במרחב הפיזי, בנוכחות האישית והקבוצתית, ביכולת להתחבר לגוף ולהרגיש את כולו - בנינוחות יותר רחבה. זה בהחלט יותר נוח שאני יכולה ללמוד מהבית שלי בלי לעמוד בפקק או לחפש חניה, אבל כשאני יושבת שעות מול מסך ומנסה לקלוט את המנחה ולשים עין גם על הקבוצה, כשאני יושבת באופן קפוא בלי לנוע - אני עשויה לאבד את הנוחות הדרושה כדי ללמוד התמקדות - הנוכחות הנינוחה בגוף, ברגש, בסקרנות ובחקירה מאותגרת הרבה יותר. בלמידה מקוונת, גם אם היא קבוצתית וקורה בה תהליך לכל דבר - אני מביטה בדרך כלל על המנחה ורואה רק את חצי הגוף העליון שלה. אני לא תמיד רואה את שאר המשתתפים, ורוב הזמן אני משקיעה את האנרגיה בלנסות להבין, לקלוט, לכתוב כך שיש בעיניי פחות זמן ומקום לחיבור אנושי, לקשר עין, לסמול טוק בהפסקה, להתמתחות משותפת, להיכרות והעמקת הקשרים.


הערה על העידן הדיגיטלי ויחסים מרחוק


העידן הזה הביא איתו הרבה נוחות. אפשר לעשות כמעט הכל היום "מרחוק".

אפשר למלא טופס בביטוח לאומי בלי לגשת ולעמוד ולחכות, אפשר למצוא אהבה באפליקציה, בני נוער חיים ומדברים בוואטסאפ ובטיקטוק, מרחקים עצומים הצטמצמו ואנחנו יכולים ללמוד ממורים מעבר לים בזכות הזום.

יש המון מעלות בעידן הזה ובנוחות שהוא מנגיש, אך בכל מה שקשור לקשר בין בני אדם אנחנו עדיין בנויים פיזית ורגשית על הצורך הבסיסי בקשר עין, בנוכחות אנושית. לצד המון מעלות ויתרונות של נוחות, נגישות וזמינות מהירה, העידן הזה זימן לנו "מגפות" של סטרס, בדידות, דיכאון וחרדה שהרבה מהן קשורות להעדר קשר עין, לחוסר בויסות הדדי. מערכת העצבים שלנו צמאה לקשר אנושי, זה משפיע על הגוף ועל הנפש, ולכן אני אומרת: דווקא בתחום שלנו, תחום הטיפול, ובמיוחד בגישות שקשורות לגוף ולנפש כמו התמקדות - בואו לא נוותר על נוכחות אנושית, בואו נאפשר אותה כמה שאפשר לעצמנו ולמטופלים שלנו, בואו ניפגש, נחוש, נחקור ונלמד יחד - במרחב אנושי פועם.

את כל השאר נעשה דיגיטלית, מרחוק, אין בעיה. אבל בואו נשמור על זה, משום שהיתרונות רבים.

מהות ההתמקדות


בשורה התחתונה - ההתמקדות פותחה והעמיקה בזכות נוכחות אנושית ובדיוק בשביל שלא נהיה לבד, לכן אני חושבת שממש כדאי ומומלץ ללמוד ולחוות אותה במרחב אנושי ואינטימי - מניסיוני זה מעמיק את ההבנה ואת החוויה.


לכן, גם הקורס הבא שלי בהתמקדות בסיס למטפלים יתקיים במרחב נעים, אינטימי, נינוח ואנושי בקרית אונו.


מוזמנות ומוזמנים להצטרף

Commenti


bottom of page