מטפלים יקרים, כמה פעמים קרה לכם שעלתה בכם ביקורת כלפי מטופל או מטופלת?
שהרגשתם בכם חלק שיפוטי?
שיפוטיות וביקורת מגיעות איתנו לקליניקה על בסיס יומיומי. זה יכול לעלות כבר בשיחת הטלפון הראשונה, זה יכול לעלות בהמשך התהליך ובמהלך כל סשן. שיפוטיות וביקורת יכולה להגיע מצד המטפל כלפי המטופל מצד המטופל כלפי המטפל מצד המטופל כלפי עצמו ומצד המטפל כלפי עצמו
שיפוטיות וביקורת נוכחים בקליניקה ממש כפי שהם נוכחים בחיים.
מאיפה קיבלנו את זה?
שיפוטיות וביקורת הן "מתנות" שקיבלנו בילדות.
הן יכולות להגיע בטון מסוים, במילים חדות, בקולות כמו "אוף" או "פששש" ובשלל מחוות פיזיות כמו מבט שואל, מבט מלגלג, מבט ברור ונוקב.
מגיל צעיר מאוד אנו מפנימים ביקורת מבחוץ עלינו. אנו מבינים מהר מה מצופה מאיתנו כדי להיות "ילדה טובה" או "ילד מחונך". מגיל צעיר מאוד למדנו שאם נתנהג בצורה מסוימת – יקבלו אותנו. יתנו לנו (קשר, אוכל, משחק)
ולעומת זאת אם נתנהג בצורה שונה ולא מתאימה – נקבל ביקורת ושיפוטיות, ניענש אפילו. מעטים מאיתנו קיבלו בילדותם את הדבר ההפוך - קבלה מלאה ללא תנאים. לעתים קבלה זו כללה בתוכה חבילה של חוסר גבולות באופן שאינו מיטיב. ילדים אשר גדלו בסביבה בה היתה קבלה מלאה וחופשית ללא גבולות - הבינו מגיל מאוד צעיר שאין מחיר להתנהגות שלהם (גם אם היא פוגענית), והרגישו חופש מוגזם ולעיתים ניכור מהסובבים אותם.
אלו שתי נקודות קיצון על הספקטרום כמובן: מצד אחד ביקורת ושיפוטיות חמורה ומשתקת (עד כדי טראומה) מצד שני קבלה וחוסר גבולות (עד כדי ניכור והזנחה).
ביקורת, שיפוטיות וחלקי העצמי
הבית בו גדלנו והסביבה שסבבה אותנו השפיעה בעבר על חלקי העצמי שלנו. ביקורת וקבלה, אם לא עיבדנו אותן, הן ישפיעו עלינו במערכות היחסים הבוגרות שלנו.
כמטפלים, מאחר שהנושא מגיע לקליניקה ונוכח בו - הן בתוכנו והן מצד המטופלים, הרי שעלינו להכיר את הנרטיב שלנו בנושא, לעבד את 'חלקי העצמי' שהתפתחו בנו עם השנים, ולהתבונן כיצד אלו משפיעים על מערכות היחסים הבוגרות שלנו וכמובן בקליניקה - כמטפל או מטפלת.
איך ההתמקדות עובדת עם ביקורת ושיפוטיות?
בעצם כמו עם כל חלקי עצמי אחרים - בדרך של קבלה רדיקלית ודיאלוג. בדרך כלל, כשעולים בנו שיפוטיות וביקורת באמצע סשן, עלולים לעלות עוד חלקי עצמי שמבקרים את הביקורת עצמה - כלומר, ביקורת על הביקורת: מה פתאום אני מבקר את המטופל? למה אני ככה? או: "למה הוא ביקורתי כלפי" "איך הוא לא מבין". כאן מתחיל לופ מאוד סוחף ומתיש בין חלקים ביקורתיים שונים. לופ שחוטף אותנו ואת הנוכחות. למזלנו, ההתמקדות עובדת אחרת לגמרי עם שיפוטיות וביקורת מה שמאפשר לנו לא להיכנס ללופים, לחקור מתוך נוכחות. העבודה עם ביקורת ושיפוטיות בהתמקדות מאפשרת לנו להעמיק שם, לא להכחיש או לבטל חלקים אלו, לקבל אותם ואת מקומם, ולהקשיב להם.
חלקי עצמי של ביקורת ושיפוטיות נושאים מידע חשוב עבורנו.
הם קשורים לצרכים שלנו, למשאלות שלנו, לסיפור האישי שלנו עם ביקורת ושיפוטיות בעבר ובהווה. אלו חלקי עצמי שמשפיעים עמוקות על מערכות היחסים שלנו והנוכחות בקליניקה. בזכות ההתמקדות אנו יכולים ללמוד להכיר בביקורת, לשוחח איתה - להבין שהיא עוד חלק עצמי שרוצה משהו עבורנו, ששומר עלינו מפני משהו, שהגיע כדי למלא צורך או לבקש מאיתנו תשומת לב.
שיפוטיות וביקורת - התמקדות הלכה למעשה בקליניקה
אז איך עושים את זה? איך עובדים עם שיפוטיות וביקורת בקליניקה? מה קורה כשזה עולה בנו תוך כדי המפגש? מה קורה כשזה עולה במטופל? איך מקשיבים לביקורת ולשיפוטיות בלי להיחטף, איך נשארים בנוכחות ומעמיקים? אחד הנושאים המרכזיים בקורס ההסמכה למטפלים בהתמקדות הוא בדיוק הנושא הזה. בקורס ההסמכה נפגוש ביחד את 'חלקי העצמי' שלנו הקשורים לקבלה ושיפוטיות, נטייל יד ביד עם החלקים שלנו, נלמד איך הם קשורים לעבר שלנו, איך לשוחח איתם שיח התמקדותי, איך לעבוד עם המטופלים בנושא הזה וכמובן - כיצד לנווט עם חלקי עצמי ביקורתיים מתוך בחירה בחיים ובחדר הטיפולים. מוזמנים לבוא וללמוד גם את זה בקורס ההסמכה - הקורס מתאים לכל מי שסיים או סיימה קורס בסיס בהתמקדות, ואשר עוסקים במקצועות הטיפול והליווי בתהליכים נפשיים ורגשיים במסגרת קליניקה פעילה. הקורס הוא חלק ממסלול ההכשרה בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות והוא מוכר ע"י המכון הבינלאומי להתמקדות בניו-יורק. מזמינה אותך ליצור איתי קשר להרשמה ולכל שאלה דנה. 050.5600770