לפני הכל חשוב לי לציין כי הפוסט אינו עוסק בשימוש בגראס מטעמים רפואיים.
גראס נחשב לסם הקל ביותר עם תופעות הלוואי הקטנות ביותר ולכן הוא נוטה לבלבל רבים. הרבה אנשים חושבים שאי אפשר להתמכר לגראס.
כשאנו מדברים על התמכרות, אנחנו מדברים על מינון ותדירות - על כמות הגראס ועל כמה פעמים בשבוע אנחנו צורכים אותו.
כמו כל דבר שקשור למינונים ותדירות, יש חלקים טובים וחלקים פחות טובים.
כשאנו רוצים "לתפוס ראש" מדי פעם גראס ואלכוהול מספקים לנו את החלק הטוב. אנחנו מרגישים משוחררים יותר, שמחים יותר, קלילים יותר, מצליחים לתקשר טוב יותר עם אחרים וגם עם עצמינו. ההרגשה יכולה להיות כל כך טובה, ולכן "נרצה" ממנה עוד.
השאלה היא מה קורה כשאנו צורכים ממנה עוד ועוד, כשהמינונים הופכים להיות גבוהים יותר מפעם לפעם והתדירות גדלה?
כשאנו מגיעים לשלב הזה יש שלוש נקודות שחשוב לתת להן תשומת לב:
1. מה הסיבה שאני זקוקה לחומרים על מנת להרגיש טוב יותר עם עצמי? הסבירות היא ש"יושב" שם משהו מתחת שקשור לפגיעה, לחוסר ביטחון עצמי, לפחד, לחרדות או לבדידות שאנו לא יודעים או מתקשים להתמודד איתם. הם כל כך מפריעים לי בחיי היומיום, והגראס הוא דרך לטשטש אותם.
2. האם אני מרגיש שאני נהנה? לרוב, עישון גראס על בסיס יומיומי כבר לא מספק את החלק הטוב של השחרור וההנאה, הוא משמש כמסך עשן, כחומר מטשטש לכאבים שלנו.
3. האם אני יכול בלי? לשימוש תדיר יש שם - זוהי התמכרות.
רבים בנקודה זו כלל לא מודעים להתמכרות. לכך שהם מכורים, לכך שהם מתרחקים מהמקור האמתי של הבעיה שלהם ובעיקר מההשלכות של ההתמכרות.
התמכרות היא מחלה שהמקור שלה הוא ריגשי אך ההשפעות שלה הן על המוח ועל הגוף שלנו.
התמכרות פוגעת, בזיכרון, בקשב, במוטיבציה, בתפקוד החברתי ובהתנהגות שלנו באופן כללי.
חומרים ממכרים אומנם לא מאפשרים מגע עם מקור הכאב, אך מבלי שנשים לב הם הופכים להיות ה-בעיה.
הבעיה "המקורית" שלנו לא טופלה, לא חלפה, היא פשוט שינתה צורה והפכה להיות – התמכרות (במקרים רבים-לא מודעת).
רוב מכורי הגראס יגידו כי הגראס כבר לא עושה להם טוב.
רוב מכורי הגראס ירצו להפסיק.
רוב מכורי הגראס לא יהיו מודעים לכך שהם מכורים.
לרוב מכורי הגראס יהיה קשה מאוד להפסיק, כיוון שבאופן לא מודע הם חוששים לחזור ולהרגיש את הפצע.
נקודה מאוד חשובה - התמכרות עוזרת לנו להתרחק מרגשות כואבים, אך על קשת הרגשות ישנם רגשות טובים, מהנים ומספקים. התמכרות תרחיק אותנו מכל קשת הרגשות הכואבים אך גם המענגים.
מה עושים?
בשלב הראשון על המשתמש בגראס להבין כי הוא מכור ובשלב הבא כדאי לחפש עזרה.
יש סיבה מאוד משמעותית שמקשה להיגמל. הגוף לא מצליח להפסיק. הראש אומר: "תפסיק כבר מה הסיפור" אך הגוף לא מצליח.
הגוף שומר עלינו, הוא יודע שאם נפסיק נפגוש רגשות כל כך כואבים שהוא לא מאפשר לנו להפסיק, מה שעלול לגרום למעגל של אשמה, שמאוד קשה לצאת ממנו – שוב הגראס הופך להיות ה-בעיה במקום הקושי האמתי.
למה ללכת לטיפול?
בשורה התחתונה, גראס בעיקר מרחיק את האפשרות לפגוש את הרגשות שלנו ולכן אנחנו מאוד מתקשים לנהל מערכות יחסים בכלל ואינטימיות בפרט, הכוללות רגשות עמוקים.
במהלך טיפול:
1. אנחנו מאפשרים מקום לכל החלקים מבלי לשפוט ומבלי לבקר.
2. אנו מייצרים קשר, מערכת יחסים (השלב הזה עלול לקחת זמן) שיהווה בסיס לרגשות העתידיים.
3. אנחנו עובדים עם החלק המכור וגם עם החלק הבריא בו זמנית.
אם אתם מרגישים שאתם זקוקים להכוונה או עזרה בתחום, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר