• דנה קיסרי

מה המצב הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי האידיאלי עבור מטופלים?


האם המצב האידיאלי של מטופלים בזמן סשן הוא מתוח, רגוע יחסית או נינוח?

אם ניקח את שלושת המצבים הללו ונתרגם אותם לתחושות גופניות:

מצב מתוח – יתבטא בגוף בעיקר בישיבה או בעמידה, בכיווץ השרירים ובנשימה שטוחה או מהירה.

מצב רגוע יחסית – יתבטא בגוף בעיקר בישיבה או עמידה, בשרירים לא מכווצים אך גם לא רפויים לחלוטין ובאוויר שנכנס ויוצא בצורה מווסתת.

מצב רפוי – יתבטא בגוף בעיקר בשכיבה, שרירים רפויים לחלוטין ובנשימה איטית וארוכה.

אם נתרגם את שלושת המצבים הללו לקוגניציה:

מצב מתוח – יהיה מאופיין במחשבות רבות, ראש עמוס ובחוסר יכולת להחליט או בקבלת החלטות אימפולסיביות.

מצב רגוע יחסית – יתבטא ביכולת לחשוב בצורה מווסתת, להתבונן על מצבים לנתח אותם ולעשות בחירות.

מצב רפוי – הוא כמו מצב מדיטטיבי – הראש נקי ממחשבות.

אם נתרגם את שלושת המצבים הללו לרגשות:

מצב מתוח – יעלה רגשות כמו עצבים, כעס, עלבון או התרגשות עצומה ,אהבה בוערת, שמחה לא פרופורציונלית.

מצב רגוע יחסית – הוא מצב בו נוכל לנוע בין רגש לרגש ובנוסף נוכל לחוש מספר רגשות בו זמנית. נוכל גם לאהוב וגם לכעוס באותה שניה.

מצב רפוי – הוא מצב בו רגשות יעלו בצורה מאוד שקטה ומטושטשות. רגשות יהיו פחות ברורים.

(נעשתה כאן חלוקה מאוד גסה, כמובן שיש עוד המון דוגמאות ומצבים).

בפוקוסתרפיה אנו מייחסים חשיבות רבה למצב של המטופל או המטופלת בזמן הטיפול.

אנו רוצים להגיע למצב בו גם בקליניקה אך גם ביומיום מטופלים ידעו כיצד לווסת את עצמם.

אנו לא מחלישים את הרגשות הבוערים. ההצפה או המחשבות הטורדניות.

אנו מזמינים לרגע לעצור לפני שנעבור איתם עיבוד, דרך, שחרור או קבלה.

מכיוון שקשה יותר לתקשר עם החלק במוח שאחראי על המחשבות שלנו ועם החלק במוח שאחראי על הרגשות שלנו, נמצא דרכים לתקשר עם הגוף.

משפטים כמו:

תספור עד 10

תירגע

את לא אמורה להיפגע מזה

לא באמת גורמים למחשבות להירגע ולרגש לשמוח במקום להיפגע.

בקליניקה נעשה כל שביכולתינו לעבוד על כל נושא שעולה, כשהמטופל ואנחנו במצב "רגוע יחסית".

הדרך הכי קלה, הכי פחות שיפוטית והכי יעילה היא להזמין את הגוף לחפש נוחות.

בתחילת סשן או בזמן שמתעוררת הצפה או מתיחות מאוד גבוהה

כדאי להקדיש מספר רגעים להסביר למטופל או למטופלת כי רצוי יותר לגעת בחלקים הללו ממקום מווסת .

נבטיח להצפה, למתיחות, לכיווץ, לקושי או לכל דבר שעלה שאנחנו כבר נחזור אליו.

ניקח רגע לווסת את הגוף (ועל ידי הגוף את המחשבות והרגשות).

נציע למטופל לבדוק איך ,כרגע, יכול להיות לו הכי נוח בגוף.

אם המטופל אומר במהירות – נוח לי ככה.

לא להיבהל

תציעו מספר הצעות:

האם האור בחדר מתאים או שהיית רוצה שאגביר או אחליש, האם הטמפרטורה נעימה עבורך או שהיית רוצה שאגביר/אחליש או אכבה את המזגן או התנור, האם המקום שאתה יושב בו כרגע נוח לך, האם לחלוץ נעליים יהיה נעים יותר, אולי אתה מעוניין בשמיכה, או בכרית לידיים, לגב, לראש....

המטרות העיקריות:

לעזור למטופל להתווסת בצורה לא מאיימת

ליצור שהייה בין ההצפה לבין הרגע בו נתחיל לעבד אותה ביחד

לחפש ביחד עם המטופל מה גורם לגוף שלו לנשום ולשרירים שלו להרפות – להבדיל מדמיון מודרך בו אני מדריכה את המטופל, כאן, המטופל יחפש לאט לאט את הדרך שהכי מתאימה לו ברגע הזה.

דרך החקירה המשותפת אנו מאפשרים למטופלים ולמטופלות להשתמש בוויסות הנ"ל בעצמם, לא רק בקליניקה.

המטרה היא לא להגיע למצב הכי נוח, אלא למצב הכי נוח בהתחשב בנסיבות.

עבודה עם הגוף היא נרכשת, ולכן:

גם אם מטופל לא קיבל את ההצעה שלנו בפעם הראשונה, כדאי לנסות בסשנים הבאים להציע שוב.

רצוי לחפש וויסות בישיבה או בעמידה אך לא בשכיבה, כיוון שאנו לא רוצים מטופל ישן או מדיטטיבי.

בשורה התחתונה:

מצב רגוע יחסית הוא המצב הרצוי ביותר.

לא פשוט למצוא אותו דרך מחשבות ורגשות

חפשו דרכים יצירתיות למצוא אותו דרך הגוף,

הסבירו למטופלים מה המשמעות של וויסות בחיי היומיום,

והזמינו אותם לחפש את המצב הרגוע יחסית ביומיום כשהם מתמודדים עם אתגרים.

אשמח לשמוע היכן הנושא פוגש אותך,

לשיתוף דרכים נוספות לוויסות,

שאלות והירהורים

דנה

050-5600770

#וויסותבקליניקה #מצבאידיאליבטיפול #רגועיחסית #לווסתדרךבגוף #פוקוסתרפעה

צרו איתי קשר

קרית אונו