אחת התוספות הכי מרשימות של התמקדות הוא מונח שנקרא "תחושה מורגשת"
ג'נדלין, אבי הגישה, מגדיר אותה כך "תחושה מורגשת היא תחושה גופנית, תחושה רחבה של מצב או בעיה או אספקט (היבט) בחיים. זו תחושה הוליסטית, המורגשת בגוף, המצביעה על מצב מורכב"
כלומר, כל סיטואציה או מצב שאנו חווים בחיינו מוחזק בגוף בצורה כזו או אחרת.
כל חוויה כזו שנצרבת בגוף היא הוליסטית.
מכיוון שכל מצב שקורה בחיים שלנו נצרב בגוף, אין זה מספיק להבין ולדבר על סיטואציות, יש להרגיש אותן.
בהתמקדות, אנחנו לא רק מדברים על הדברים, אנחנו גם חווים דרך הגוף והרגשות.
כדי להגיע לתחושות המורגשות אנו זקוקים לשני אלמנטים עיקריים: הקשבה ושהייה.
הקשבה אמיתית, כנה ופתוחה - המאפשרת לכל החלקים בתוכי להיחשף בצורה הכי פשוטה וטבעית.
שהייה - החלקים הטבועים בגוף, אינם רגילים להיחשף, הם זקוקים לשהייה על מנת להרגיש בטוחים. כשהם ירגישו בטוחים הם ייחשפו.
למה זה חשוב?
על מנת לחוות חיים בעלי מודעות, עלי לחבר בין שלושת חלקי המוח שלי.
אם כל חלק במוח יעבוד בנפרד - לא יווצר סינכרון
כלומר אני אמשיך להתנהג בצורה מסויימת, אבל אני לא אבין למה.
אני אמשיך לצעוק, למרות שהבטחתי לעצמי מיליון פעם שבפעם הבאה לא אצעק, אני לא אומר מה שאני חושבת, למרות שהבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אגיד, אני אתעצבן, למרות שאני מבינה שאין לי שום סיבה להתעצבן.
כשאנחנו מזמינים את התחושה המורגשת להיות נוכחת בתהליך, אנו מזמינים את כל חלקי המוח להיות נוכחים.
החלק שקשור למחשבות יוצר קשר עם החלק שקשור לתחושות הגופניות (התחושה המורגשת), כששני אלה מתחברים, מדברים את אותה השפה, כלומר הראש מבין את מה שהגוף מרגיש , מתעורר החלק של המוח שקשור לרגשות - ואז ברגע אחד נוצר סינכרון.
סינכרון חלקי המוח - היא הדרך לריפו נפשי ופיזי.
זהו רגע מיוחד בו אנו מרגישים תחושה של אחדות עם עצמינו, תחושה של ריפוי, הקלה וחיבור.
זהו רגע שחווים אותו בגוף- על ידי נשימה עמוקה ושלמה.
מכיוון שהרגע הזה מתרחש בסינכרון של שלושת המוחות, הגוף מתחיל ליצור לאט לאט זכרונות מהסוג הזה וסולל את הדרך שלו לריפוי.
מזמינה אותך לצפות איתי בסרטון המצורף
ספרו לי איך הלך
דנה