כולנו מרגישים את ההרגשה הזו לפעמים,

,כולנו חווים ימים או רגעים בהם אין לנו חשק לעשות דברים, לפגוש חברים,

ללכת לעבודה, לכתוב, ליצור.

לעיתים הרגעים האלה באים והולכים, אך לעיתים הם מבקרים לאורך זמן.

ההרגשה הזו לרב אינה נעימה, ולצערנו היא מביאה איתה גם תחושות של אשמה וביקורת.

למה התהליך הזה קורה?

החלק של המוח שאחראי על המחשבות יודע מה אנחנו "צריכים" לעשות כדי להרגיש טוב יותר.

, הוא יודע שאם נפעיל את החלק במוח שאחראי על הגוף, כלומר, נקום מהמיטה

נפגוש אנשים, נלך לעבודה, נשב לכתוב ועוד ועוד ועוד...

החלק במוח שאחראי על הרגשות ירגיש טוב יותר.

אבל ואבל גדול הוא שהחלק הזה שמאיץ בגוף גורם לנו להרגיש רגשות אשמה.

כיוון שאנו מבינים מה עלינו לעשות ובכל זאת אנחנו לא מצליחים לייצר תנועה.

אז לא מספיק שאנו בסוג של דיכאון, ולא בא לנו כלום, תוסיפו על זה תחושת אשמה וכישלון,

ההרגשה היא נוראית.

מתוך הרגשות והתחושות הללו לגוף מאוד קשה לעשות תנועה למקום חיובי.

גם ככה הוא מרגיש ירוד וחסר ערך.

החלק במוח שאחראי על המחשבות בטוח שהוא מגן עלינו בכך שהוא דוחק ומאיץ את הגוף לנוע, אך בפועל הוא גורם לגוף להשתתק ולחלק שאחראי על הרגשות לחוש אשמה, תסכול ובדידות.

אז בואו ננסה רגע להגיד למחשבות:

היי, שלום, אני שומע/ת כל מילה שלך, אתה חשוב ומשמעותי עבורי,

אך לרגע בו תשב פה איתי ביחד עם הגוף שלי,

וננסה ביחד לראות מה קורה כשאני משלב/ת תרגול של נשימה, שהיא מקור החיים שלי, עם תנועת אגן, שהיא מקור העונג שלי,

ונראה ביחד איך מרגיש החלק שאחראי על הרגשות, כשאנחנו ביחד כולנו בתרגול הזה.

,

צפו ביחד בסרטון המצורף

וספרו לי איך הלך

מה הבחירה שלך?

לשפוט ולבקר חלקים בתוכך שכרגע לא יכולים לפעול

או לפגוש את הגוף מתוך סקרנות?

#מוח #שלושתהמוחות #רגשות #מחשבות #טיפולנפשי