• Dana Keissary

מי שמעודד אותך לחשוב תמיד רק חיובי בעצם עושה לך נזק

אחד הנזקים הגדולים ביותר שאפשר לעשות למישהו שחווה תקופה רגשית מורכבת הוא לעודד אותו "לחשוב חיובי". מהצד מאוד קל להמליץ על "לחשוב חיובי" אבל בפנים עולות שאלות חשובות:

וואלה?

וזהו?

רק לחשוב חיובי?

והכל יהיה חיובי?

אז זהו, שלא.

הניסיון להפוך את החשיבה שלנו לחיובית, את הרגשות שלנו לחיוביים ואת הכאבים שלנו ללא כואבים, לא רק שלא הופכים את הכל לחיובי, אלא גם גורמים לנו תופעות לוואי מורכבות יותר ששתי הבולטות ביותר הן: מחשבות טורדניות והתקפי החרדה.

כשאנו מתאמצים/מנסים להזיז את ה״רע״ ולשים במקומו משהו טוב, אנחנו לא באמת מוחקים את ה״רע״.

ה״רע״ פשוט עובר למקומות אחרים בגוף, מאחסן את עצמו במגירות בתוך גופינו - עד שבמגירות אין מקום - ואנחנו מתפוצצים: בצעקות לא מבוקרות, בפחד עצום, במחשבות שלא נותנת שקט, בכאבים במקומות שונים, מחלות ועוד ועוד ועוד.

לרובינו יש את הנחת היסוד שאם ניתן למשהו יותר תשומת לב הוא יגדל.

כלומר, אם אני אחשוב על משהו רע - באמת יהיה רע.

אם אני אתן לפרידה להכאיב לי - יכאב לי יותר.

אם אני אתן לעצמי להיפגע ממה שבן זוגי אמר לי - הפגיעה תגיע לכל תא בגוף שלי.

אם אני ארגיש כאב - אתמוטט.

אם אעצור לרגע להרגיש מה קורה כרגע בחיי - לא אתפקד.

הנחת יסוד זו - אינה נכונה.

כיוון שאין לנו אפשרות במציאות למחוק או להתעלם מחלקים שלמים מאיתנו, מאחרים או מהחיים בכלל.

אנחנו בנויים מחלקים נפלאים ומחלקים הרסניים.

הסובבים אותנו נושאים בתוכם חלקים יפים וחלקים מכוערים.

החיים מורכבים מרגעי אושר ומרגעים עצובים וכואבים.

אם אני אתעלם מהכעס והעצב בתוכי - הוא לא באמת יעלם.

אם אני אמחק את החלקים המכוערים של הסובבים שלי - הם לא באמת לא יהיו חלק מהם.

ואם אני אנסה להדחיק את הפצעים שספגתי בחיי - הם לא באמת יעלמו.

מאוד קשה לשנות את הנחת היסוד שאם אחשוב שלילי הכל יהיה שלילי. כיוון שברגעים בהם אנחנו חשים את השלילי בחיינו, אנו חשים, מעבר להצפה רגשית, תחושת בדידות מאוד גדולה. לכן, ברירת המחדל שלנו, הרבה פעמים, היא לנסות לשנות כמה שיותר את המצב –

על ידי מחשבות חיוביות, אוכל, שינה, ספורט, סיגריות, סמים ועוד – אנחנו עושים הכל לא רק לא לחוש את הכאב, אלא גם לא להרגיש את הבדידות שנמצאת כל כך עמוק בתוכינו.

בתקופות רגשיות מורכבות פגישות טיפוליות עם אנשי מקצוע יכולות לעזור לנו בצורה משמעותית ומשנת חיים.

בטיפול אנחנו פועלים בשלושה היבטים:

  1. מגלים שהנחת היסוד הזו "תחשוב חיובי" אינה אמיתית. היא אמנם מנסה לשמור ולהגן עלינו. אך, לאורך זמן, היא אינה מחזיקה מים.

  2. לומדים לעבוד עם כל החלקים בתוכנו: חלק ממני עצבני/כועס/עצוב/פגוע. חלק מהסובבים אותי מכוערים/אגרסיביים/תוקפניים/כעוסים. וחלק מהחיים אכזרי/מכאיב/מתסכל ופוצע. אך יש בי, בסובבים אותי ובחיים גם חלקים אחרים.

  3. והכי חשוב, אנחנו לומדים לעשות את שני ההיבטים הראשונים ביחד, לא לבד, ביחד. תחושת הביחד נשמעת אמנם, טריוויאלית, אך בפועל, רובינו נושאים פצעים שמקשים עלינו את הביחד ואנחנו מעדיפים ״לעשות את העבודה לבד״ - ״אם אין אני לי מי לי״. הרעיון הוא לא להפוך מאדם שחש בדידות לאדם שכל הזמן רוצה את ה"ביחד". אלא לדעת לנוע בין הביחד ללבד מבלי להילחם או להפגע בדרך.

דנה קיסרי, פסיכותרפיה גופנית והתמקדות