• Dana Keissary

המחיר הכפול של להרגיש שונה מכולם


הרגשת השונות היא הרגשה כבדה שמביאה איתה קשיים רבים.

אני בטוחה שבתקופה מאתגרת זו תחושת השונות שלך רק גדלה ומתעצמת.




לרוב הרגשת השונות תתחיל כבר בגן ותלך ותתעצם בכל שנה בבית הספר. "השונה" מרגיש שיש משהו שכולם מבינים והוא לא, שכולם יודעים לעשות דברים מסוימים והוא לא. בבית הספר מרגיש "השונה" שכולם מדברים בשפה שהוא אינו דובר, שכולם יודעים מה להגיד ברגע מסוים והוא לא, שכולם מוצאים חברים והוא לא, שכולם מצליחים לעשות תרגיל בשיעור ספורט שהוא כלל לא הבין, שכולם מדברים עם כולם בהפסקה והוא לא מצליח לפתח שיחה עם אף אחד.


הקושי הגדול ביותר של השונה מתחיל כשהילדים האחרים מבינים שהוא שונה ומתחילים להציק לו על כך, וממשיך כשהמבוגרים האחראים, ההורים והמורים, לא תופסים את התופעה הזו בזמן ועוצרים אותה.

"השונה" יתקל בצחוקים מהוססים מהסביבה במקרה הטוב, וחרם כואב במקרה הרע.

רבים חושבים כי חרמות מן העבר כלל לא משפיעים עליהם בהווה. "שונים" רבים לומדים לחיות עם תחושה של חרם, גם אם היא אינה ברורה כמו בבית הספר. זו תחושה של חריגים, פחות אהובים ופחות רצויים.


בגיל ההתבגרות ושנים רבות אחרי, "השונה" אינו מצליח במשימות שנראות לו כפשוטות אצל אחרים, כמו לתקשר עם בני או בנות המין אליו הוא נמשך.

הוא נתקל בחוסר הבנה מצידו בסיטואציות חברתיות רבות. הוא אינו יודע מה לכתוב לבחורה באפליקציות של הכרויות, או מה לענות לאדם שפונה אליו בתור לבנק. "השונה" לא תמיד יודע את התשובה הנכונה בריאיון עבודה ואינו יודע איך להגיב כשמישהו מספר בדיחה.


"השונה" הוא בדרך כלל אדם מאוד אינטלגנטי, לכן הוא מבין את מצבו, מה שגורם להרגשה מאוד מאוד קשה וכבדה עבורו.


בדרך זו יש ל"שונה" שתי דרכים עיקריות להתמודד:

1. להרגיש שהוא שונה, כלומר שמשהו לא בסדר אצלו.

2. לנסות כל חייו להיות כמו כולם.


אבל מה בעצם המחיר שמשלם "השונה"?

הבעיה הראשונה היא שהוא רוצה להיות דומה לסביבה ושהסביבה רוצה שהוא יהיה דומה לה.

כל חייו "השונה" שומע ביקורת על ההתנהגות שלו, והוא מנסה בכל כוחו ומשקיע את כל המשאבים שלו בלהיות דומה, בלהיות כמו כולם. הסביבה וגם הוא לא מצליחים להרפות מהפנטזיה הזו ש"השונה" יהיה דומה. מה שיוצר תסכול תמידי אצלו ואצל הסובבים שלו.


איך משנים את המחיר הכבד?

הצעד הראשון הוא להבין שני דברים עיקריים:

1. שונה לעולם לא יהיה דומה וזה בסדר.

2. שונות לא אומרת ש"השונה" הוא דפוק או לא בסדר.


הבעיה השנייה של "השונה" היא הרגשת הדחייה.

הוא מרגיש דחוי על ידי הסביבה. תחושת הדחייה היא קשה ומלווה בכעס פנימי וחיצוני ש"השונה", פעמים רבות, יפנה כלפי עצמו. רגשות של כעס ועצבים הם רגשות מאוד דומיננטיים אצל "השונה". לרוב הוא יכעס על הדברים והאנשים הלא נכונים. הרגשת הדחייה של "השונה" נוצרה בעקבות אירועים שונים בחייו (דחייה חברתית, לעג בבית ספר, אלימות וכד'), אך הבעיה האמתית אינה באירועים עצמם, אלא בעקבות התגובה של המבוגרים סביבו, בעיקר הוריו.

ילד או נער שחווה דחייה ומרגיש שהוא לא יכול לספר להוריו או כשהוא מספר הם מגיבים בצורה שאינה מותאמת כלפיו – חווה תחושה פוגעת וכואבת. כשתופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב, הילד, באופן לא מודע, מנסה לא להרגיש את הכאב הנפשי ובמקומו הוא מתחיל לחוש כעס. אך על מנת לא להפנים כי הוריו לא הגיבו נכון לסיטואציה, ובכך פגעו בו, הוא שוב בוחר, באופן לא מודע, לא לכעוס עליהם, ובמקום זאת הוא כועס על אחרים או על עצמו.


מכיוון שחלק עצום מהקשיים שלנו נולד בתוך מערכות יחסים, הדרך לריפוי נמצאת אף היא בקשר ובמערכות יחסים.


השינוי הבא במחיר הכבד שמשלם "השונה" הוא פניה לטיפול. אבל וה-אבל פה הוא חשוב מאוד. העבודה בטיפול של "השונה" היא לא להפוך אותו להיות דומה לאחרים, אלא לקבל את השונות שלו. לחוות קבלה מלאה של השונות הזו על ידי המטפל או המטפלת.

תחושת השונות מוכרת לך? מרגיש שאתה משלם מחיר כבר בגלל השונות שלך? מזמינה אותך ליצור קשר כדי לנסות ולראות כיצד ניתן לעזור לך להתמודד עם המחיר הכבד.



















#הדרכהלמטפלים #סופרוויזןלמטפלים #חזרהלקליניקהאחריהקורונה #אחריהקורונהלמטפלים #לחזורלטפל

צרו איתי קשר

קרית אונו

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle

Branding by Curly Black Studio. Made by Alechka